החיים של יונפי

זהו התיאור שאנו נותנים לבעל החיים המופלא הזה - הכלב.

אני גדלתי בבית שלא אהב כלבים ושאר בעלי חיים.

מבחינת ההורים שלי המחשבה על להביא כלב הביתה היתה משולה לגידול ג'וקים ושאר מיני חרקים (ולא נרחיב בנושא החרקים ... ).

לפני מס' שנים עזבתי את בית ההורים ("הגעתי לגיל שאפשר ...."),

ועברתי לגור עם שותפה וכלבתה.

במהלך התקופה הזו למדתי את האושר שבמחיצת בעלי חיים , ועל התבונה הרבה שלהם .

הם יודעים לזהות אצלנו את מצב רוחנו , אפילו אם אנו מסתירים אותו משאר העולם.

הם תמיד לצידנו , מפנקים ומתפנקים אוהבים ונאהבים .

לגדל כלב זה כמו לגדל ילד קטן (טוב נו לא בדיוק אבל ...you get the point) זה גם מלחיץ לעיתים המחשבה שיש מישהו שתלוי בך שתגיע הביתה מוקדם , שתיתן לו אוכל ותדאג לכל מחסור שלו.

אבל כל זה בטל בשישים לעומת ההרגשה כשאתה נכנס הביתה והוא קופץ עליך בקשקושי זנב נמרצים בחיוכים גדולים ובעיניים מאירות.

אחת ההחלטות שקיבלתי לעתיד היא להביא הביתה כלב וללמד את ילדיי את החיים

במחיצתו של בעל חיים.

(יקח זמן ליישם את ההחלטה הזו כי קודם צריך ילדים ..... כלומר קודם צריך אישה ..... ).

מי יתן וזה יקרה בקרוב.

עוד מעט פסח ... שמחה רבה.

המשך שבוע נפלא לכולם