הפסקול של חיי

היי =]

כאן נעמי.. חברה של ליאתי..

איך הכרנו?

נממ.. זה היה מצחיק.. תחילת כיתה ה'.. היה ערב שהילדים החדשים (אני) באו לפגוש את המורה.. ליאתי חשבה שגם הילדים באים (גאונה שלי..) אז היא הייתה שם עם המורה..

חוץ מזה היינו באותה כיתה אז היה קשה להימלט מליאת..

אז ליאתי..

אני רוצה שתמיד תמיד תמיד תזכרי שאני כאן בשבילך! ושאני אוהבת אותך!

את לא יודעת כמה אני מעריכה אותך ושמחה שאת חברה שלי!

וגם עם לפעמים את ממש מעצבנת.. עם השירים שלך.. או עם היציאות המפגרות שלך. ככה את וככה אני אוהבת אותך!

ועצוב שיש אנשים שלא רואים גם את הצד הרציני שבך - שאני לאחרונה גיליתי =] ..

ליאתי את אחת האנשים הכי מדהימים והכי מיוחדים שאי פעם פגשתי בחיים!

ומתי שרק עצוב לך תזכרי במנורה ובאלוהים שיעשו לך טוב XD

וכמובן שאצלי יש תמיד מקום בשבילך!

ואת יודעת שאני, יותר מכולם, מבינה אותך כאן. וראית את זה לא ממזמן (ולא נפרט)..

אז זהו.. סיימתי את הפוסט..

ליאתי.. מקווה שאת עוד אוהבת אותי! ושגרמתי לך לחייך!

שותפתך לכאב,

חברתך לתמיד,

                    נעמי

נ.ב. אני לא אשכח להביא לך שוקולד מבלגיה!

שיהיה לכולם חג שמח וכשר!