-כל כך קשה לאהוב-

אני כותבת תפרק הבא

אני מקווה שתהנוממנו

תעשו טובה תגיבו יותר זה חשוב לי

אני מבטיחה לככה לעשות פרקים לעיתים יותר קרובות

אז קריאה מהנה..=]

עלינו על האוטובוס לבית שלי לא הוצאנו מילה אחת עם השנייה כאילו אנחנו כועסות אחת על השניה הגענו הביתה ירדנו מהאטובוס לכיוון הבית שלי- אני:"את כועסת עלי?" עדי:"מה פתאום פשוט אני חייבת לעקל מה שליאור עשה לך"

"על מה יש לי לכעוס עלייך"

אני:"לא יודעת"אמרתי והשפלתי את ראשי.

נכנסנו לבית עמית כבר הגיע הוא הכין שקשוקה ולקח בחשבון שעדי תבוא הוא ישב בסלון ב-ערוץ הספורט התיישבנו והוא קלט שאנחנו רוצות משו-

עמית:"מה אתן צריכות?"

עדי:"שום דבר מיוחד אבל מורן צריכה להגיד לך משו"היא אמרה והסתכלה עליי עמית:"דברי" הוא אמר בעדישות. אני:"אמ..."ממש לא הצלחתי להוציא את המילים מהפהה מה אני אמורה להגיד לו הוא יבוא לליאור ויהרוג אותו אני לא יודעת איך אני אמורה לדבר על זה זה גם ככה קשה לי אני מפחדת מהגובה שלו לא היה לי אומץ לדבר. סימנתי לעדי שאני לא יכולה והיא לא נכנעה. עדי:"טוב אז אני אספר"

אני:"עדי..עזבי" עדי:"לאאא!" עמית:"נו מה יש אתן מדאיגות אותי!"הוא אמר טיפונת עצבני

עדי:"יש לנו ילד בשכבה שקוראים לו ליאור שהיה איזה יום שמורן הלכה עליו והוא ניסה..."היא היססה

 "לאנוס את מור"

היא מהירה להגיד "אבל למזלה הוא לא הצליח היא מפחדת לדבר כי הוא איים לעשות את זה שוב אם היא תספר למישו..."

עמית:"מהה?"הוא אמר כאילו עוד שנייה הוא קורע מישו מכות. עדי:"כן" עמית:"מתי זה היה?" אני:"אתמול"

עמית:"בגלל זה היית מבוהלת?" הינהנתי לאות הסכמה.

עמית:"אני לא מאמין אני יקרע אותו ואנחנו נלך למשטרה אני לא מאמין! זה לא נקלט לי! עכשיו מדברים עם אבא!" לא יכולתי להגיד כלום אבל כל כך פחדתי.

עמית התקשר לאבא ואבא אמר שעמית יטפל בזה כי הוא עסוק הוא אפילו לא רצה לשמוע את הסיפור ואני הרגשתי שעוד שנייה אני הולכת לפרוץ בבכי אבל רציתי להיראות חזקה ככה עמית לא ידאג יותר מדי וגם עדי.

עמית התקשר למשטרה כולו עצבני הוא דיווח והם כן הקשיבו לו.. הם רצו את הפרטים של ליאור וכנראה שעוד היום ילכו לליאור כל כך פחדתי ממה שיקרה אני יודעת שאני אשלם על זה אני מרגישה את זה! עדי נשארה לישון אצלי קממנו בבוקר נתתי לעדי בגדים משלי גינס שלושתרבע בהיר ולשם שינוי היא רצתה חולצת בית ספר -ורודה.

אני לקחתי גם חולצת בית ספר וגינס התאפרנו סידרנו תשיער ועמית לקח אותנו-

עמית:"מורן כל דבר שקורא ישר תספרי לי על השנייה אני לא רוצה תספרי לי יום למחרת כי יכול להיות מאוחר מדי!" "מובן?" אני:"כן" הגענו לבית ספר ועמית אמר לעדי להישאר באוטו, היא התקדמה למושב הקדמי לעד עמית ועמית הורה לי ללכת-

אני:"מה אתם צריכים להיות לבד?היא חברה שלי לא שלך!" עמית:"נווו..."

אני:"אוף"אמרתי מתוסכלת. עמדתי לא רחוק מהם כדי לראות מה הולך. עמית:"פעם הבאה שקורה דבר כזה דברי איתי אהה?" עדי:"ברור" היה מתח בינהם ראו שהם דלוקים שאחד על השני ותמיד ידעתי את זה פשוט לא רציתי לדבר על זה היא איתה.. ואני ועדי קבענו שלאחים של החברות יש ראש מרובע! למרות שזה יהיה נחמד אם הם יהיו זוג.

נראה שעדי שחכה שיש לה חבר למרות שבזמן האחרון הם לא כל כך ביחד=] השתעממתי שיחקתי הפאלפון ופתאום אני קולטת שהראשים של עמית ועדי מתקרבים לנשיקה לא התכוונתי להפריע להם היה מרחק של מילמטר בין השפתיים של שינהם אבל בדיוק אז עדי הורידה את הראש לכמה שניות-

עמית:"מה יש?"

ועדי פשוט מילמלה שהיא לא יכולה היא נתנה לעמית נישקה בלחי פתחה את הדלת של האוטו והתרחקה לכיוון הבצפר.

עמית היה נראה מבואס הוא ציפה לנשיקה אבל נראה שזה לא הלך לו.

רואים שהוא דלוק עליה ואני חייבת לדבר איתו על זה כי הוא גדול ממנה בכמעט 8 שנים ולי זה לא מתאים! אני:"ראיתי מה קרה" אמרתי לסתיו כשהיא המשיכה במהירות לכיוון הכיתה

היא נראתה גם מבואסת-

עדי:"רציתי לנשק אותו אבל אני חייבת קודם לגמור עם נאור הוא בחיים לא יבגוד בי וגם אני לא בו.."

"אם אני אגמור עם נאור לא יהיה אכפת לך שנצא?"

אני:"למרות שיש לו ראש מרובע?"צחקנו..

"ברור שלא אכפת לי זה עניין שלך" התחבקנו והחלפנו נושא-

אני:"עדיין לא אמרתי לך תודה על אתמול מהה הייתי עושה בלעדייך?" חייכתי.

 עדי:"באמת מה היית עושה בלעדיי?" נכנסנו לכיתה אבל אני ועדי רצינו לסדר את האיפור והשיער אז הלכנו לשירותים בגלל שהשירותים של הבנים בשיפוצים אז כרגע השירותים משותפים פתאום שמענו שאיזה מישו דופק מישי רציננו ללכת כדי "לא להפריע" ופתאום ראינו את הנעל של נאור חבר של עדי מבצבצת מהחריץ של הדלת למטה...

עדי החליטה לבדוק את זה היא פתחה את הדלת וראתה את נאור ושחר-

בהתחלה היא לא ידעה מה להגיד אז הדבר הראשון שעלה היה לתת לו את הסטירה הכי חזקה!

עדי:"אני לא מאמינה" היא שמה יד על ראשה אני יצאתי והשארתי אותם לבד ושחר שמה תמכנס והחולצה וגם יצאה.

עדי:"איך עשית לי את זה?"

היתה שתיקה בינהם ופתאום נאור שבר תדממה הוא הרים תראש אליה ליטף את שערה והיא ישר הורידה את ידו ממנה.

נאור:"זה סתם עדידוש" אמר וליטף את שערה שוב בניסיון שהפעם זה יצליח.

 עדי:"עזוב אותי" צעקה עליו והורידה באלימות את ידו.

 נאור הוא לא טיפוס כזה.. הייתה לו מעידה והוא ישלם על זה..

עדי:"אנחנו גמרנו!נאור!"

"לא הכרתי ת'צד הזה שלך אתה חרא ואני לא מאמינה שעשית לי את זה!"היא אמרה כשזלגה דמעה מענייה.

היא לא רצתה להשפיל את עצמה ולהישבר מולו אבל לא הייתה לה ברירה הדמעות פשוט זלגו.

נאור:"נו עדי.. זה כלום באמת" הוא אמר וחייך כאילו זה מובן מאליו.

עדי:"אל תחייך אלי בכלל אתה בנאדם דוחה אני לא רוה לשמוע ממך יותר"

בנסיון אחרון הוא ניסה לנשק אותה והיא נתנה לו בעיטה לבטן-

עדי:"אמרתי לך לא לדעת בי!"

והלכה מהשירותים הוא נשאר להתקפל, ידעתי שעדי נפגעה ורציתי להיות איתה אבל היא נעלמה לי הייתי חייבת לדבר איתה אני לא יכולה להשאיר אותה ככה.

:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-

ניגשתי לשאר היא הייתה כל כך נבוכה נראה שהיא עומדת לבכות נגעתי בה היא היסתובבה אלי והיא באמת בכתה-

אני:"איך עשית את זה לעדי?"

"היא הייתה כל כך נחמדה עלייך!"

שחר:"עשיתי מה?"

"הבנתי שעדי ונאור חברים אבל הוא אמר לי שאין לו חברה והוא התחיל להגיד לי כל מיני מששפטי אהבה באמת שלא ידעתי אחרת בחיים לא הייתי עושה את זה אני באמת לא כזאת!"

ראיתי שהיא דוברת אמת דמעות החלו לרדת בין אצבועותיה והיא לא ידעה מה לעשות עם עצמה אני לא ידעתי מה להגיד לה..

"זאת הפעם הראשונה שלי ואני חשבתי שהוא אמיתי" היא בכתה וכולם ניגשו לראות מה איתה-

אני:"דיי לכו תשארו אותנו לבד" כולם התפזרו אבל עדיין פזלו לעברנו.

אמרתי לשחר-

אני:"באמת שאנימבינה אבל את תצטרכי להסביר את זה לעדי..."

היא הסכימה וחיבקתי אותה כדי שהיא תרגיש יותר טוב..

אני:"הספקתם לקיים יחסים?"

שחר:"לא"

"ומזל" היא כבר הרגישה יותר טוב.

ראיתי שעדי לא הגיעה לשיעור והבריזה אז ביקשתי מהמורה לצאת לשרותים והברזתי גם חיפשתי את עדי בכל הבצפר ובסוף מצאתי אותה במחששה מעשנת!-

אני:"עדי?מה את עושה פה?"

"ומעשנת?"

עדי:"לשחרר לחצים.."

אני:"אני יודעת שאת פגועה אבל..."היא הפסיקה אותי-

עדי:"פגועה?לאאא זה המבוכה מה שהבת זונה הזאת...והבן אלף עשו לי.."

אני:"זה לא אשמתה נאור שיקר לה שאין לו חברה ושהוא אוהב אותה מסכנה זאת הפעם הראשונה שלה והיא לא רצתה שזה יילך ככה.."

עדי הבינה אותי והבטיחה שנאור ישלם על זה.

אני:"ממתי את מעשנת?"

עדי:"אני מעשנת כשרע לי ועכשיו מאוד רע לי.."

אני:"גם אני בא לך שכטה?"

היא הוציאה קופסת סיגריות הוציאה סיגריה הדליקה אותה ונתנה לי אחת

אני:"תודה"השבתי לה.

עדי עדיין נשארה מאוכזבת הברזנו כבר כל היום והיא הייתה כל כך עצובה באנו עליי עמית היה בבית-

עמית:"מורן הכנתי שקשוקה=]"

הוא התקרב עליי כדי שאני אטעם וראה שגם עדי איתי-

עמית:"היי"

עדי:"היי אני יכולה לדבר איתך?" היא התסכלה עליי לאישור ואמרתי לה שזה בסדר

עמית:"בואי לחדר שלי" הוא שם את המחבת על הכריים והלך איתה לחדר אני נשארתי לראות טלויזיה ושמתי על רומיאו ויוליההה-חיה!

~~~~~~~~~~~~~~~~~

שניהם התיישבו על המיטה-

עמית:"מה?"

עדי:"אל תדבר אליי ככה" היא עיקמה את פניה.

עמית:"מה את רוצה שאני יגיד לך?"

עדי:"אני רוצה להגיד לך משו"

"אני רוצה לנסות.."

עמית:"אל תצחקי עליי זה מתחיל להיות מעצבן"

עדי:"אני לא צוחקת"היא חייכה

עמית:"את רצינית?"

עדי:"כן"

הוא התקרב עליה באיטיות כדי לבדוק אם היא בכלל רוצה שהוא ינשק אותה כי הוא לא יהיה מכון לסבול דחייה נוספת

היא התקרבה עליו והם התנשקו נשיקה כזאת בוהרת אני ראיתי דרך החור במנעול=]

איזה נשיקה עוד שנייה הם היו אוכלים אחד לשני את הפה ואני הייתי אוכלת לבד תשקשוקה DD:

זה כבר התקדם למקומות אחרים אז פתחתי את הדלת הם שמחו עד הגג וסימנתי להם לאכול.

עדי הלכה בסביבות 6 ואני החלטתי לתפוס את עמית לשיחה-

אני:"מה הולך?"

עמית:"מה הולך?"

אנ:"אל תשחק בה היום היא גמרה עם חבר שלה!"

עמית:"בחיים אני לא אשחק בה מורן את מכירה אותי"

אני:"אני יודעת פשוט שאתה בן וזהו ואתה גדול ממנה ב-8 שנים וגם זה לא משו!"

עמית:"מה חשוב הגיל?"

עדי:"חשוב! ההורים שלה לא יאהבו את זה וגם אבא!"

עמית:"אני יודע ובגלל זה רק את יודעת על זה וזהו ואני כבר ידבר עם עמית טוב עכשיו את יכולה ללכת אני עייף"

הוא אמר וחיבק את הכרית.

אני:"הלכתי".

יצאתי מהחדר וסגרתי בעדינות הדלת.

מפה לשם מצאתי את עצמי חושבץ על רן התגעגעתי עליו יומיים לא  ראיתי אותו נכנסתי לאיסי לבדוק אם הוא מחובר והוא היה מחובר שלחתי לי סימן שאלה ואחרי 3 דקות הוא החזיר לי תשובה-

מורן:):

?

רן:

מה קורה?

מורן:):

הכל טוב מה איתך:?

רן:

לא משו

מורן:):

אפשר לשאול למה?

רן:):

בטחD:

אבל אני לא רוצה לדבר על זה

מורן:):

זה קשור לשירי?

רן:

איך ידעת?

מורן:):

כי החלפת כינוי=]

רן:

כן

באמצא סקס אמרתי שם של מישי אחרת

אז היא גמרה איתי:(

נפגעתי כי את מי שהוא אמר אז הוא אוהב אותה לא?

מורן:):

סיבוך

רן:

אמרתי את השם שלך

מההה?? אני לא מאמינה הוא בטח מסתלבט עליי אני?

מורן:):

אני?

רן:

כן

מורן:):

מחמאה..

גם אני גמרתי עם חבר שלי

רן: אפשר לשאול למה?

מורן:):

כי הוא ניסה לאנוס אותי

רן:

מה??

מורן:):

אבל אל תגיד לו שסיפרתי לך!

רן:

טוב

מחר שישי רוצה לצאת לאיזה מועדון?

מורן:):

בכיףף

כל כך שמחתי הייתי ברקיע השביעי!

3 דקות הייתה דממה ואז הוא החזיר הודעה

רן:

טוב הלכתי להתקלח דברי איתי ותזכרי מחר אני יאסוף אותך מהבית נדבר בבצפר

ביי מאמי

מורן:):

ביי

הייתי כל כך שמחה חיכיתי למחר הלכתי לישון שחיוך גדול היה מרוח לי על הפנים חיבקתי את הכרית וקיוותי שזה יהיה רן ומאושרת ממני אין!