-כל כך קשה לאהוב-
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2008
פרק רביעי
את הפרק הזה אני מקדישה לאחותי
חחח..היא מציקהה לי שאני אאספר לה מה הולך
כי הסיפור כבר כתוב=]
אני מקווה שאהבתם את הפרקים הקודמים
ואני מבטיחה לנסות שהפרקים יהיו יותר ארוכים
קריאה מהנה!
נכנסתי לכיתה התיישבתי על הכיסא ובין המחברות והדפים היה מכתב:
"מורן!
לא כל כוכב הוא כוכב אמיתי
לא כל אחד הוא מיוחד אמיתי
אבל את הכי מיוחדת לפחות בשבילי!
מורן הרבה זמן רציתי להגיד לך כמה אני אוהב אותך
את מכירה אותי ואני אותך וחבל שאיתך כל שנייה היא לא נצח...
'פרח לפרח'"
לצד המכתב היה ורד אדום ממש יפה הוקסמתי מהמילים זה היה מדהים לחשוב שמישו מתעניין בי ככה ממש שמחתי!
כל כך רציתי שזה יהיה דן רבל ידעתי שזה לא יהיה הוא
במהלך השיעור לא יכולתי לחשוב על כלום מלבד מי זה יכול להיות.
המורה נכנסה ואני לא שמעתי למילה ממה שהיא אומרת.
התחלתי לחשוב איזה בנים אני מכירה ואם אותו בן זה הוא=]-
רן- יש לו חברה והוא גם לא נראה בקטע שלי אנחנו בקושי מכירים.
ליאור-אנחנו לא מכירים והוא גם לא נראה טיפוס כזה של מכתבים ומשפטי אהבה.
נאור-עדי.
חשבתי על מליון בנים אבל לא עלה לי אף אחד שמתאים שיהיה הוא.
אני אבדוק עם הבנים ביום שישי כשנצא=]
הראתי לעדי את המכתב והיא ממש שמחה בשבילי וניסנו ביחד לחשוב על בנים
שיכולים לכתוב את זה אי אפשר היה לחשוב לפי הכתב כי המכתב היה מודפס..
סופסוף נגמר היום יום שלישי זה אחד הימים הארוכים ביותר בשבוע.
אני ועדי המשכנו ביחחד לכיוון השער וובנתים דיברנו על נאור:
אני:"יצא לך לדבר עם נאור?"
עדי:"לא"
אני:"אז אולי את תפני אליו?"
עדי:"לא הוא קרא לי שמנה!"
אני:"הוא לא!"
עדי:"הוא כן"
אני:"הוא לא!"כאן כבר הרמתי טיפה את הקול.
עדי:"איך זה שאת כל כך בטוחה?"
אני:"סתם... אני מכירה אותו אני יודעת!"
עדי:"דיברת אותו?"היא אמרה לי בקול טיפה מאוכזב.
אני:"כן"עיקמתי את הפרצוף והסתכלתי לרצפה.
עדי:"למההה?"
"הוא בטח חושב שאני שלחתי אותך!"
אני:"לא אמרתי לו שלא שאת לא יודעת את לא רוצה לדעת מה הוא אמר?"
עדי:"כןן!"
אני:"הוא אמר שהוא לא אמר את זה ושכנראה שמעת לא טוב ושהוא לא רוצה לריב איתך שהוא ידבר איתך אז תחכי אני מבטיחה לך שהוא יגיע"
עדי:"הוא לא!"
פתאום לעברנו רץ נאור צעק לעדי ובהתחלה היא רצתה להתעלם ממנו אבל בסוף ויתרה והסתובבה אליו.
אני:"אמרתי לך...!" אמרתי והסתכלתי על עדי בחיוך
עדי:"חח..תודה"היא חייכה בחזרה.
נאור ניגש ללעדי שניהם סימנו לי ללכת -
אני:"אני ישאיר אותכם לבד.. עדידוש אני מתקדמת הביתה ביי"נישקתי אותה והלכתי.
שניהם נשארו לבד.
-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-
עמית בא לאסוף אותי הוא לא היה נראה יותר טוב אבל לא היה נראה לי לדבר איתו על זה...
עמית:"להקפיץ את עדי?"
אני:"זה פסדר היא עם חבר שלה.."
עמית:"אהה.."פתאום היה נראה שעמית התבאס הוא עיקםאת פרצופו ושתק.
אני:"למה אתה נראה פתאום יותר מבואס אחרי שאמרתי לך על חבר של עדי?"
עמית:"אני?"
אני:"כן.."הרמתי גבות.
עמית:"חח..לא"
אני:לפחות אתה מחייך!"
צחקנו כמה שניות הגענו הביתה עלינו למעלה אני נכנסתי לחדר שלי עמית לחדר
שלו הוא שם מוזיקה על פול ווליום כי ההורים לא היו בבית ואני סתם ישבתי
מול המחשב.
נכנסתי לאיסי בדקתי מי מחובר אף אחד מעניין.
כתבתי באוואי:
~:~
פעע..
שומעת שירים=]
עדידוש??דברי איתי!!
יום טוב לכולם:)
~:~
שמתי גם אני מוזיקה לא על כך ווליום ופתאום ניזכרתי שאני צריכה
להוסיף את ליאור לאיסי לבדיוק 2 דקות לפני שהוספתי אותו הוא הוסיף אותי...
ליאור הגברD::
מאמי?
מורן:):
מה קורה?
ליאור הגברD::
הכל טובב מה איתך חחיימ'?
מורן:):
גם..
ליאור הגברD::
מתי קבענו את אצלי?
מורן:):
7?
ליאור הגברD::
סבבה מאמי..
הסתכלתי לשעון והשעה הייתה 3 יש זמן!=] כי מה זה לא בא לי לרגע חשבתי אפילו לא ללכת.
מורן:):
טוב אני הלכתי
ביווש
ליאור הגברD::
טוב מאמי ביי מואהה לך!
-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-
נאור:"עדי.." הוא אמר והסתכל לה ישר לעיניים
עדי:"מה?"היא אמרה בקרירות
נאור"חשבתי שאת מכירה אותי את יכולה לחשוב שאני יגיד לך שבר כזה?"
עדי:"זה מה ששמעתיי!"
נאור:"עוד שבוע יש לנו חצי שנה יחד את רוצה שאפילו לזה לא נגיע?"
עדי:"אתה באמת חושב שאני שמנה?"
נאור:"אני לא אמרתי לך את זה!"הוא התחיל להתעצבן
עדי:"אני לא יודעת מה להגיד"
נאור:"אני אוהב אותך"
עדי:"זה שאתה אוהב אותי זה לא אומר שאתה יכול לקלל אותיי!"
נאור:"גם את קיללת אותי!"
עדי:"זה אומר שכן קראת לי שמנה!
נאור:"לא!"
עדי:"אז מה כן??"היא כבר ממש היתעצבנה.
נאור:"אני לא רוצה לריב איתך"
עדי:"גם אני לא" היא התרככה.
נאור:"אז נגמר?"
די:"לא"
"אני צריכה לחשוב על זה"
הוא ניגש באיטיות לפיה ונישק אותה ברכות- זה כבר פתר הכול.
נאור:"נגמר"
עדי:"כן"והוא העלה לה חיוך קטן.
-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-:-
ישנתי בסביבות השעתיים השעה הייתה כבר 5 וחצי הלכתי לאכול כי לא אכלתי בצהרים יאמיי ספגטטטי=]
נכנסתי להתקלח עשיתי זקוזי עוד 30 דקות הרגשתי מזה נקייה.
אחר-כך הלכתי לארון לבחור בגדים שמתי סטפללז של קוצי ומיני לבן עם מגפיים
לבנות עם שפיץ ועקב קטן התאפרתי עשיתי פן וכמה תלתלים השעה הייתה 20 ל6
ועדיין לא דיברתי עם סתיו ניסיתי לתפוס אותה בטלפון אבל לא הצלחתי.
עמית הקפיץ אותי לכתובת שננתתי לו ובדרך הוא התחיל לעשות לי הרצאה של לא לקחת אלכוהול ולא לעשות כל מיני שטיות.
נכנסתי טיקטקתי בדלת מבחוץ היה לו בית מדהים גדול עם גינה גדולה ויפה וגם מבפנים- בית מרווח מושקע ממש יפה!
ליאור פתח לי הוא היה בלי חולצה והגוף שלו היה כל כך סקסי הוא נתן י נשיקה נכנסתי הוא הגיש לי אלכוהול וסיגריות-
אני:"אני לא שותה"
ליאור:"קחי שלוק אחד"
אני:"לא תודה"חייכתי.
ליאור:"אחד"..
אני:"לא"
ליאור:"אני לא יכריח אותך איך שתרצי"
הוא לקח לעצמו סיגריה הוא הציע לי אבל סירבתי הוא התעקש ולבסוף הסכמתי לקחת גכטה ובלי לסים לב גמרתי את כל הסיגריה.
נכנסנו לחדר שלו הייתה ו מיטה גדולה ומעליה תמונה סקסית של שקיארה.
הוא נשכב על המיטה-
ליאור:"בואי שבי"
התיישבתי באא היה לו ריח של סיגריות.
הוא בתחיל לנשק אותי וזרמתי הוא שם לי יד מתחת לחולצה ניסה לגעת לי בציצים ועצרתי אותו-
אני:"מה אתה חושב שאתה עושה?"
ליאור:"מה את לא רוצה?"
אני:"חח..אני לא עוד שרמוטה שלך!"
ליאור:"נו תזרמיי"
אני:"אני לא רוצה!"
הוא היה די שיכור הוא התחיל לנשק אותי בכוח הוא השכיב אותי על המיטה והחל להוריד לי את החולצה ניסיתי להוריד אותו ממני לא הצלחתי!
פתאום היו לי הבזקים של אותה ילדה איך הוא אונס אותה פחדתי כל כך בכיתי יותר חזק צעקתי!
אולי השכנים ישמעו ויעזרו לי-
ליאור:"אף אחד לא יעזור לך"
והוא ליקק אותי כל כך נגעלתי ושוב הילדה ושוה הוא מנשק אותיי
בכיתי הוא פתח את המכנס שלו ובדיוק כשהוא הוריד את המכנס ננתתי לו ברכית לביצים!
הוא התקפל והדבר הראשון שעשיתי היה לברוח אפילו לא שמתי עלי החולצה התרחקתי מהבית שלו והתקשרתי ישר לעמית שיבוא לקחת אותי.
אני עדיין לא מאמינה שניצלתי עדיין נזכרתי בילדה בליאור הבכול!
עמית שם לב שאני מבוהלת שבכיתי שאני לא מרגישה טוב..
עמית:"למה את כל כך מבוהלת??"
לא סיפרתי לו מה קרה.
אני:"כלוםם"
עמית:"מה קורהה?"
"עשו לך משו?"
אני:"לא"
עמית:"בטוח?"
אני:"כןןן!" התעצבנתיי כי גם ככה היתי מבוהלת ובהיסטריה ולאחר מכן הוא עזב אותי בשקט.
הגעתי הביתה רצתי לחדר התחלתי לבכות שטפתי את הגוף שלי נגעלתייי כל כך פחדתי!
זה הדבר שאני הכי מפחדתת ממנו השמיכה הכרית הם מים מרוב הכמות שבכיתי אבא עדיין לא חזר.
ושוב ההבזקים פאק זה אומר משו בכיתי כל כך הרבה ולאחר שעה של דמעות ופחדית וסיוטים נוראים נרדמתי ולא רציתי לקום לעולם!
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
