my simple life

כמה זמן כבר לא כתבתי כאן.. לא זוכר אפילו. במיוחד בעברית..
זה לא קורה וגם לא ייקרה הרבה, כי ברוסית יותר קל לי לכתוב ולהביע דעות.
מה גם שרב החברים שלי קוראים רוסית, אז אין לי הרבה מה לדאוג.. מי שרוצה יכול לבקש תרגום אם בא לו..

הפעם אני כותב בעברית כי מה שאני אכתוב בקושי נית לתרגום, בכל מקרה תפספסו ת'רעיון..

הצבא מתחיל ללחוץ עליי קצת.. כבר חשבתי שהחלטתי מה אני הולך לעשות, אבל מתברר שלא.
בהתחלה חשבתי על קורס טייס, אבל מהר מאוד הבנתי שלטיפוס כמוני אין מה לחפש שם.. אז אמרתי אלך על איזה סיירת.
התחלתי להתאמן וחיקיתי לזימונים וכל השטויות האלה..
בו זמנית אלכס התגייס לגבעתי, ממש נכנסתי לקטע של הצבא.. התחלתי להתלהב..
אבל מהר מאוד אמא שכנעה אותי לוותר על שרות כלוחם.. היא פשוט אמרה '' לא בשביל זה גידלתי בן, כדי שייקרה לו משהו בצבא''
היא אמא, אפשר להבין אותה.
וגם בביה''ס התחילו לדבר יותר ויותר על המכללה.. אז אמרתי אשתמש בראש ולא רק בכח.
אחרי זמן מה שלחו לי הודעה וגיליתי שאני מועמד לעתודה אקדמאית. לפאקינג אוניברסיטה בסוף כיתה י''ב!
גם ככה הלימודים כבר עלו על כל הוורידים, עוד אוניברסיטה עכשיו? אמרתי מה אני צריך את זה עכשיו?
בא לי קצת לנוח מהלימודים כמה זמן.. אבל בכל זאת צריך משהו בנוסף לבגרות, צריך מקצועה..
אז אמרתי אלך למכללה ואקבל ת'הנדסאי לפחות.. וגם השירות אחרכך יהיה משתלם, יותר כסף. וגם אמא לא תדאג לי יותר מידי.

אבל לפני כמה ימים קיבלתי זימון ליום סיירות. וכל הסיפור מתחיל לחזור מחדש..
במיוחד שאנטון גם התגייס לפני שבוע ומשהו...
הקטע שנמאס לי כבר ללמוד! נמאס לחרוש כל הזמן ולסחוב ספרים!
את התיכון אני אסיים, זה בטוח! אבל להוסיף על עצמי עוד לימודים? בא לי צבא כבר...
אבל אני לא רוצה לפספס הזדמנויות בגלל שאיפות סתמיות... אני צריך להחליט מה אני עושה עם עצמי, כי הזמן הולך ונגמר..

אז עכשיו חזרתי להתאמן כדי לחזור לכושר.. לעבור את המיונים בהצלחה ולהתקבל לאן שאני רציתי להתקבל.. אז אני לפחות אדע בוודאות איזה סיכויים יש לי בכלל.
כי ליחידה התנדבותית לא יכריחו אותי ללכת. לפחות אפתח לעצמי עוד כמה דלתות, כמה אפשרויות לעתיד..
פאק! אני קובע לעצמי את העתיד עכשיו... סססעמאק!

אז זה בערך מה עובר עליי עכשיו.. נחמד הא?

תאחלו לי בהצלחה חברים וחברות, שבוע טוב לכולם!