חודש חדש.

ואו, חודש מאי זה היה החודש הכי עמוס שהיה לי בחיים שלי, באמא שלי.

קרו כל כך הרבה דברים, הכל כל כך השתנה.

אז לומדים להסתכל מזווית קצת אחרת על החיים,

ולומדים עוד דברים.

אז למדתי שאהבה זה משהו שאפעם לא יכול להיות הדדי,

ואני בחיים עוד לא אוכל לאהוב אף אחד כמו שאהבתי אותו.

בחיים.

אבל התגברתי,

ואני יודעת שאני גם בחיים לא אוכל לסלוח לו על כל מה שהוא עשה לי.

למדתי שאם לחפש, אפשר למצוא אנשים שיעריכו אותך ויקבלו אותך כמו שאתה.

למדתי שאם רוצים, תמיד אפשר להשיג.

הכרתי אנשים חדשים, התקרבתי לאנשים, התרחקתי מאנשים,

ומה בעצם לא היה?

אז עוד מעט סוף הלימודים, אחד התאריכים שאני מחכה להם כל כך, סוף סוף יהיה אפשר להתנתק מהכל.

מכל התקופה המוזרה הזו, מכל הבכי, מכל השמחה, ולהבין סוף סוף מה אני רוצה מעצמי.

אז,

עד לפעם הבאה..?(:

אני כל כך הולכת לאבד אותך, כל כך.

אני מרגישה את זה.

אתה הולך להתאהב בה, בזה אני כבר בטוחה.

ולמה אני מתלוננת? הריי אני אמרתי שאין לי כלום..

ו.. עכשיו כבר אין לי מושג.