"זה שיגע אותי איך שכולם הרגישו בדיוק כמו שאמרו להם שהם צריכים להרגיש"

היום למדתי ( בפעם הראשונה באמת) מהי דרישה והתמודדות על שיחה אמיתית וכנה, ומתעקשת.

וזה קשה.

ולא ככה אני רגילה לחיות את החיים שלי, לצערי,

אבל עשיתי צעד חשוב היום והבנתי באמת שהחיים האמיתיים-שיתופיים-קבוצתיים-חבריים-אוהבים שאני רוצה לקיים חייבים להתחיל בדרישה הזאת.

וזה גם גרם לי להטיל ספק בכל הקשרים שהיו לי עד היום. טובים כמה שיהיו, אני לא חושבת שבאף קשר הייתה לי דרישה אמיתית מאותו בנאדם וגם כלפיי לא הייתה.

כרגע אני מרגישה את זה רק עם בנאדם אחד, (שמצד אחד זה כלום וזה קצת וזה חבל, מצד שני זה בנאדם אחד יותר ממה שהיה לי עד עכשיו...)

ובגדול אני יוצאת יותר מחוזקת מהערב הזה. מחוזקת ומבינה ולומדת,

וזה הכי חשוב והכי טוב,

והכי עצמתי.

שגם שקשה ולא נעים ורע, והערב מסתיים מגעיל כמו שהוא הסתיים היום, אני עדיין מצליחה לקחת את זה למקום של למידה, והתחדשות.

אפרופו ראש השנה, התחדשות.

אז השינויים שלי לשנה החדשה בראש ובראשונה אני מבקשת שתהיה לי דרישה מכל בנאדם בחיים שלי ושאני אדע תמיד להגיד מה ואיך. ושידעו להגיד לי.

ולהתעקש להתעקש להתעקש.

(שמים לב כבר האוצר מילים שלי והחשיבה שלי ממש תואמת את הסיטואציה והמקום שאני נמצאת בו....? לא יודעת אם זה טוב או רע או סתם מצחיק או מוזר.)