חיים נסתרים, מציאות מקבילה בלוג #2. אישי, אמיתי וללא מעצורים. |
| 1/2009
למה זה לא עובר? ישלי קטע כזה, של היקבעות. שאפילו שעברו המון שנים, עדיין אני רגיש אותו דבר לפעמים. זה קצת מרגיז.
בכיתה ז' הרחוקה, היה לי מין קראש על מישהו, עבר. הכל עובר בחיים. אבל, אם היום הוא יבוא אלי ויגיד לי משהו, אני אסכים, בלי הרבה היסוס, בגלל הקראש הקטן מאז. וזה מרגיז, כי אני לא מסוגלת לעבור הלאה בקלות. זה איך שאני רואה את זה.
ומה יהיה עם זה? עכשיו מה? אני כאילו מחכה ל4 אנשים? אחד עם חברה, אחד עם חברה טובה שלי, אחד לא שם עלי ועוד אחד שבאמת אין לי מושג איפה הוא.
העיקר, עד היום, ששואלות אותי חברות טובות, את מי אי פעם רציתי, אני עונה "אף אחד" עוד לא קרה לי. ואם אני כ"כ לא מסוגלת להשתחרר מהעבר, למה אני לא מספרת על העבר? זה לא כזה נורא.. אני מניחה, שזה בגלל חוסר השתחררות, שאני מניחה, שהוא יחשבו שזה עדיין קיים. כי ברמה כלשהיא אצלי אני עדיין מרגישה אותו דבר. וזה מרגיז, אבל גם קצת מפחיד.
למה ככה אה?
| |
|