חיים נסתרים, מציאות מקבילה בלוג #2. אישי, אמיתי וללא מעצורים. |
| 1/2009
אני שמאלנית, באמת. ואני בעד שלום, ובעד הדברות ואני לא שונאת אנשים רק בגלל צבע העור שלהם. אבל זה כבר עבר גבול, כמה שמצער אותי להגיד את זה, אני בעד המתקפה, לא במתכונת הזאת, אני לא חושבת שהיינו צריכים להכניס כוחות רגליים, אני חושבת שהיינו צריכים להמשייך לתקוף רק עם חיל אוויר. אבל ניחא. אבל עכשיו לצאת? לא. זו תיהיה טעות, כאילו לא השגנו כלום, יהפוך אותנו לעוד יותר מפלצות, שסתם נכנסו והרגו מאות אזרחים פלסטינאים, והחמאס עוד יכריז ניצחון. אני לא אומרת לחסל את כולם, ממש לא, וגם לא מאמינה שהמתקפה הזאת באמת תפסיק את ירי הקאסמים. אבל, להשיג משהו, איזשהיא התקדמות, אולי, לשפר רק בקצת את דעת הקהל העולמית עלינו, לא שזה ממש אפשרי. ובכל זאת, לא לשגת עכשיו. אבל לשגת כמה שיותר מהר, שלא נגיע למצב שאנחנו צריכים להיכנס לעזה שוב. זה יהיה ממש מיותר.
בנתיים, אני מאחלת החלמה מהירה לכל האזחרים, הישראלים והפלסטינאים, והשצבא שלנו יחזור בשלום.. אני רק מפחדת מהמחשה, שאני, והחברים, אוטוטו מתגייסים, אני לא רוצה שנתגייס לזה, ממש לא, וזה אגואיסטיות טהורה, כי אני מפחדת, ואני מודה בזה. אני לא רוצה שחשבים שלי ילחמו, כמה שזה לא כ"כ מציאותי, לא רוצה =\
אפשר לאחל שיהיה טוב?...
אני לא אוהבת מלחמות :(
| |
|