חיים נסתרים, מציאות מקבילה בלוג #2. אישי, אמיתי וללא מעצורים. |
| 10/2008
קצת הרגיזו אותי היום כמה שיכול להיות כיף עם המשפחה, ככה זה יכול להיות מרגיז.
אני לא בניוה להיות איתם ככה כ"כ הרבה, זה נשמע רע, אבל אני כ"כ מעדיפה את הבית לעצמי, או לעצמי עם חברות... לא עם המשפחה =\
אני מקווה שמחר ישפר את ההרגשה, כזה, ניקוי ראש קטן, במיוחד שזה לא באמת בית ספר, זה טיול, אז אפשר לחכות לזה, ואז סוכות, אז גם אם יהיה רע, אפשר להתנחם בעובדה הזאת.
הענין, הוא המחשבה על אחרי סוכות, על החודשיים האלה שהולכים לבוא עלינו, ועלי, שאני אצטרך להשקיע בטירוף. זה כ"כ לא אני, אבל אני די חייבת את זה. זה ממש מקומם אותי המחשבה על הענין הזה, ועוד יותר מרגיז, זה שאני יודעת שאני אחראית חלקית לענין, ועדיין לא מענין אותי יתר על המידה \=
זו בעיתיות של עצלנים לא אכפתיים, רק שמסתבר שכן קצת אכפת לי. =\
שישי היה כיף, תמיד נחמד להכיר אנשים חדשים, הבעיה, שלא קורה עם זה כלום, אני צריכה לעשות שינוי כבר הרבה זמן וזה פשוט לא קורה, אני צריכה מישהו שיגרום לי לעשות את זה, לבד אני פשוט לא מסוגלת, ולבקש עזרה? תשכחו מזה.
פסיכולוג אחד בעולם יקנה לעצמו ווילה מטורפת בזכותי יום אחד..
בנתיים, מעבירים את הזמן ומחכים למחר, וקלישאתי, אבל 'מחר יהיה יותר טוב את תראי,מחר יהיה יותר טוב בשבילי'.
| |
|