אז... יום ראשון מתגייסים?
הכל נראה לי כל כך משונה. לארגן תיק. לקבל פתאום מתנות מקרובי משפחה. לקנות כל כך הרבה חולצות טי לבנות וכשהמוכרת שואלת אם להדפיס עליהן סמל את צוחקת.
זה מוזר לחשוב שזהו, אין לי בית ספר שוב ב-1 בספטמבר. זה, בעצם, החופש הגדול האחרון שלי.
קצת לפני החיים האמיתיים.
חיים אמיתיים, באמת. צבא.
נראה שכולם מסתגלים לזה. ילידי החורף, לפחות.
אלונה עושה קורסים וסשה גם ומשניהם אני בקושי שומעת (שלא לדבר על רואה).
סביר להניח שאני אהיה סוג של ג'ובניקית, כי אין הרבה ציפיות מפרופיל 64 (למרות שללא ספק, הקב"א שלי גבוהה, אז אני מקווה שאני לא אתקע בתפקיד פקידותי טיפשי ומייבש).
אבל עדיין.
טירונות והכל, זה הכי צבא שאני בטח אראה.
מלחיץ, הייתי אומרת.
שלושה שבועות וחצי (ככה זה, טירונות כלל-צה"לית?) של... אני אפילו לא יודעת מה.
רחוק מהבית, זה בטוח. אבל עם זה אני יכולה להסתדר.
כל האווירה עצמה מדאיגה אותי, אני מניחה.
מקומות חדשים. אנשים חדשים.
חוויות חדשות.
כל ה"חדשים" האלה, זה מדאיג.
מסגרת חדשה.
זה לא עוד-שנה-בבית-ספר-אוף-איזה-באסה.
ולכן אני באמת לא יודעת איך להתייחס לזה.
בינתיים קורים שני דברים בבית.
הראשון הוא שיש לי מדף שלם בארון עם חולצות לבנות וירוקות והרבה מאוד גרביים שחורות.
השני הוא שלאט לאט דיירי הבית מפגינים את הדאגה שלהם לאור העובדה שאני עוזבת. אם זה אומר להתגנב מאחוריי בזמן שאני עומדת במטבח ומכינה אוכל ולצעוק לי באוזן "לאאאאאאאאאא$#@!#$ אל תלכי$#@!@#$@" או להגיד לי אחת לכמה ימים "תשתדלי לא להתעצבן ולהיות נחמדה", אני מניחה שהם רוצים שיהיה לי טוב.
הגיוני. אני המשפחה שלהם.
מחר אני אמורה לארגן תיק (85 ליטר. נו, מה אני בדיוק הולכת לשים שם?) עם חולצות לבנות וגרביים שחורות ועוד מלא דברים. וממש לא בא לי.
אני מרגישה שאני מתבגרת, פתאום. זה כבר לא צחוקים ודאחקות. זה להיות מבוגרת.
כמו שהלכתי לפתוח חשבון בנק בשביל הצבא. זה היה סיוט. הרגשתי כל כך... בורגנית. פותחת חשבון בנק וחותמת על מיליון ואחד טפסים ומשרבטת את החתימה והכל.
כמו לשחק ב"כאילו".
כאילו אני מבוגרת.
אני חושבת שזה אולי אחד הפוסטים הכי רציניים שהיו לי לאחרונה (אף על פי שגם הפוסט הקודם היה די דרמטי) וממש דיברתי על מה שקורה. בלי קיצורים או בעקיפין שרק אני אבין. גלובאלי כזה. או משהו.
שיהיה.
אז... מתגייסים?
וכי זה נורא הצחיק אותי כזה קרה:
אני: "אני מתגייסת ב-23 באוגוסט."
קריס: "מה?! לא תהיי ביומולדת 18 שלי?!"
אני: "היומולדת שלך ביולי..."
קריס: "מה?! לא תהיי ביומולדת 18 וחודש שלי?!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Silent Eyes