כל כך חרא לי.

אין איך לתאר את זה.

זה פשוט כל כך מטומטם.

אני בכיתה ח', למי שלא יודע, רגע, איך תדעו? בכלל כתוב שאני בן 18 ><

"מבולבלים? גם אנחנו."

אז אני וחברה שלי לשעבר נפרדנו לפני חודש בערך בערך.

היו לנו חזרות קצרות של יום- יומיים, אך זה לא ממש "הסתדר" לה.

אני זה שנפרד ממנה מסיבה שאני חשבתי\ ידעתי שהיא אוהבת את חבר שלי.

למקרה הצורך, נקרא לו בנזונה.

יומיים אחרי שהיא אמרה לי שלא לדאוג, שהיא לא אוהבת את בנזונה, היא נהייתה חברה שלו.

אבל שתבינו, אני באמת אוהב אותה, אתם בטח תחשבו "אתה רק כיתה ח', אתה לא יודע מה זו אהבה אמיתית".

אז כן, אני דווקא כן יודע.

והוו, זה ממש לא כיף.

אז, ביום ההוא שבנזונה והיא נהיו חברים, בנזונה בא ושאל אותי במסן אם זה בסדר מצידי.

מה נראה לך, מפגר? הייתי חבר שלה פאקינג חודשיים!!! מה אתה חושב?!

אבל מה עניתי לו? "אל תדאג, זה בסדר מצידי, רק תזהר, היא מאוד הפכפכה".

כמובן, שהתעצבנתי כל כך, היא הרי אמרה לי את זה.

ואז חשבתי- היא שיקרה לי כל כך הרבה פעמים, למה שלא להאמין לזה?

ביום שאחרי זה, הגעתי לבית הספר (היא איתי באותה כיתה), ופשוט התעלמתי ממנה.

היום שאחרי היה יום ממש דרמטי.

בבית הספר לא דיברתי איתה בכלל, והיה לנו מבחן.

למי שאכפת, זה היה מבחן בהיסטוריה, ולא, לא הלך טוב, קיבלתי 62 T_T

לא חשוב.

בסוף היום הזה, החברה הכי טובה של הילדה הזאת קראה לי אליה.

שמעתי בכיתה שהיא צעקה לי "*מצונזר*!!*מצונזר* !! חכה שניה!!"

התעלמתי, והמשכתי ללכת.

הגעתי לכניסה לבית הספר, וראיתי את הדרך לבית שלי.

פתאום החברה הזאת שלה, נקרא לה שיטקי.

אז, שיטקי קפצה עלי מאחורה בצעקות "אמרתי לך לחכות!!

ואני אומר לה "לא שמעתי אותך בכלל".

ואז אני קולט את הילדה שהייתה חברה שלי, נקרא לה סיגול, עוברת על ידי, בהתעלמות מוחלטת. לא ציפיתי למשהו אחר, אז לא הייתי ממש מופתע.

בזמן ששיטקי מדברת, אני  מסתכל על הדרך הביתה, מכיוון שתשוש הייתי מהמבחן, ורק חיכיתי כבר לצאת לדרכי הארוכה שנמשכת כ- 3 דקות במקרה הרע הביתה.

ופתאום, מה אני רואה? סיגול הולכת בדרך הזאת, והיא כל שניה מסתכלתאלי, אל הדרך, אלי, אל הדרך.

יצאתי ביציאה מפגרת שכזו "מה, למה, מדוע, כיצד, מכיוון מה היא הולכת בדרך לבית שלי?"

ושיטקי ענתה לי "אבא שלה אוסף אותה משם".

אמרתי לה" טוב, בסדר, האם ניתן לזוז?"
הלכתי משם בלי לחכות אפילו לתשובה.

ידעתי שסיגול הולכת לחכות לי בבית, כדי לדבר איתי- בגלל שהיא כנראה אזרה מספיק אומץ לעשות את מה שעשיתי לה לפחות 3 פעמים.

הגעתי לכניסה לבניין, ולהפתעתי הרבה, היא חיכתה שם.

"הווו, כל כך הבהלת אותי, מכיוון שאפילו לא שמתי לב שאת הלכת בדרך ההפוכה משלך, ומכיוון שהסתכלת עלי כל שתי שניות".

"אתה לא מדבר איתי. למה?"

"את יודעת."

והיא שאלה אם אפשר לצאת לטיול קצר, ואמרתי שמכיוון שאין לי משהו יותר טוב לעשות חוץ מלנוח ולאכול, אז נצא.

היא שאלה אותי כל מיני שאלות בקשר ללמה אני לא מדבר איתה, ותמיד עניתי לה דבר אחד.

"את יודעת למה."

הגענו לספסל, והתיישבתי.

היא ראתה שאני מתיישב, והבינה שאין לה יותר מה לעשות, ושלא שווה להתווכח איתי, והתיישבה שם.

"זה בגלל ששיקרתי לך בקשר לבנזונה?"

"אמממ... איך נגיד את זה? בינג בינג בינג, WE HAVE A WINNER!!!"

"אני לא אוהבת אותו."

"אז למה?"

"אני לא יודעת."

"למה?"

"אמרתי לך, אני לא יודעת!!"

ישבנו שם כמה דקות, ואבי התקשר אלי וביקש שאחזור הביתה מהר, אמרתי לו שאני עדין עושה את המבחן.

בזמן שדיברתי עם אבא שלי, סיגול לקחה את ידי.

מיהרתי לנתק לאבא שלי, ושאלתי...

"יש לזה משמעות?"

והיא הסתכלה עלי שניה, ולקה את היד שלה בחזרה.

התחלתי לצחוק.

לא סתם צחוק, צחוק מרושע.

היא שאלה אותי למה אני צוחק, אמרתי לה, שככה אני משחרר עצבים.

אחרי כמה דקות של שתיקה, היא שוב תפסה את היד שלי, ושוב שאלתי "יש לזה משמעות?"

היא לא לקחה את היד שלה בחזרה. את האמת? הודהמתי.

אמרתי לה, שאני לא מתכוון לבגוד באחד החברים הכי טובים שלי (למרות שביומיים האלו, פשוט הייתי מת להרוג אותו).

היא אמרה משהו, אני לא זוכר מה, ונישקה אותי.

בהמשך היום, היא אמרה לי שהיא החליטה לברוח מהבית. והיא ביקשה שאעזור לה.

עזרתי לה, גם שיטקי עזרה לה.

בסוף אבא של סיגול הגיע לשיטקי הביתה, ואבא של שיטקי אמר לה בדיוק איפה סיגול. שיטקי לא יכלה להגיד משהו אחר. ההוכחה הייתה שהתיק של סיגול היה שם. אצלם בבית.

בסוף אבא שלה איתר אותי ואת סיגול, ולא יכולתי לתת לה לברוח.

היא לא דיברה איתי ועם שיטקי כל יום שבת וראשון.

אתמול היא חזרה לדבר עם שיטקי.

איתי לא.

יש לי הרגשה שהיא מנסה לגרום לי לקנא. אבל זה כבר לא אכפת לי.

אני הבטחתי לעצמי משהו- אם היא רוצה אותי בחזרה, שתתאמץ.

אמממ... וואו.

אני כותב את הפרק הזה כבר חצי שעה XDD

מצטער על החפירה הסופר דופר קוואדריבל ארוכה.

אם קראתם עד לפה, בבקשה תגיבו לי ^_^"

אווו, אתם יכולים להגיד לי בבקשה אם אני כותב כמישהו בוגר?

הרבה אנשים אומרים לי את זה ><

תודה ^^"