הילדה הטובה של השכנים

זה נשמע מוזר אבל זה נכון.

כל פעם שיוצא לי לחשוב על מישהו אני מסלקת את המחשבה מהראש...

תמיד אני מזכירה לעצמי מה קרה פעם אחרונה כמה שסבלתי שהיה לי רע ואני לא מוכנה לחזור לזה.

מצד שני אני מפחדת מזה..שאולי מישהו כן יאהב אותי אבל אני לא ארשה לעצמי להיפתח..

אוף למה צרכים לקרות לנו דברים כאלה לא נעימים?

בשביל מה אנחנו חיים?בשביל לסבול?