Loneliness is my best friend

דקה לשלוש בלילה.

שוב הנחתי לו לחמוק מבין אצבעותיי.

והן לא הזמינו, אפילו לא הודיעו שהן איתו.

אני נעלבתי.

נשארתי עם בחילה מהנרגילה ולב כאוב מכל הלילה הזה.

כבר נמאס לפול בשבילם, שהם לא שמים לב.

נמאס ליפול ולבקש עזרה מאחרים כדי להתרומם.

נמאס לבחור בברירת המחדל.

אני רוצה שינוי.

אני רוצה לשנות.

את עצמי, את המצב.

בחור מתולתל עם משקפיים, מערער אותי כבר יותר מחודשיים.

מה הקטע?