וזה בדיוק כמו שחשבתי שיהיה, וכל כך קיוויתי שלא באמת יקרה.
רק הגעתי ואני כבר אוכלת, ובלי מגבלות, פרה שמנה שכמותי
אני בטוחה שהעלתי קילו לפחות אם לא יותר
אני חייבת להפסיק עם זה דחוף
אז פגשתי אותה ביום שבת, רזה ומהממת, דוגמנית מצליחה, יפה, מושלמת.
והכל היה כל כך שמח, והדבר היחידי באמת רציתי לעשות זה ללכת ולבכות עד שאני אתייבש ובנסיעה החזקתי את עצמי ושקעתי בנוף הכל כך מוכר.
וכמה כבר אפשר להיסתכל במראה ולשנוא כל כך הרבה את מה שאני רואה, וכמה לעזאזל אני יכולה להמשיך לאכול ולאכול ועוד אנשים יכולים להגיד שאני רזה, איכס אני לא סובלת את עצמי
פשוט נמאס לי מהכל.
אני לא יוצאת מפה גרם אחד יותר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
