לא הייתי ככה.
חזרתי מבצפר ושקלתי 43.5
אני חושבת שזה היה אחד הרגעים הכי מוזרים בחיים שלי.
הרי לפני שנה וקצת שקלתי לפחות 50 ויש לציין שהייתי יותר נמוכה, אבל לא בהרבה.
ואני עומדת מול המשקל שמראה במספרים גדולים את הדבר שלא חשבתי בכלל שאני יכולה להגיע אליו.
ואם הגעתי לפה, למה אי אפשר להגיע ל40?
אנשים מסביבי גם לא שמים לב, שזה בכלל מצוין ואין לי שום כוונות שאנשים ידעו.
זאת אומרת
אמא שאלה כמה אני שוקלת, לא, לא אמרתי לה את האמת והעלתי את עצמי ל46 [שהייתי 46 אמרתי לה שאני 48]
לעגל קצת זה לא פשע.
קפה- סוכרזית אחת
ברוקולי
חצי טופו [גודל- כמו פה לא כמו בארץ שזה ענק]
ומרק ירקות
ומסטיק אחד.
ואני פתאום מרגישה כאילו חזרתי לעבר היותר רחוק
ואני בסדר עם זה.
ולא, עם הגרמני אני לא יוצאת היום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
