המצב בדרום חרא
המדינה חרא
הממשלה חרא בריבוע, אתם יודעים מהגללי פרות האלה שתקועים באמצע הדרך,
הכל חרא
ואנחנו עדיין כאן
יש לנו תקווה
וזה חרא ומחורבן.
כן כן, אני יודעת שהשתמשתי יותר מדי בשורש ח.ר.א אבל למי אכפת?1 זה נכון, אתם שמים לב מה הולך? איך אנשים מתים כאן. הודיעו על שני חיילים שנהרגו ברצועה, ואני כל כך קרובה לגיוס, חברים שלי כבר בצבא, והרגשתי את הפחד, ניסיתי להריץ בראש מי יצא שבת ומי לא, מי משרת איפה, זה פשוט מפחיד. והכל מראה כאילו מלחמת עולם נוספת בדרך.
אם זה ההתייחסות של הערבים למילה שואה, (אני ממש לא מצדיקה אותם!! להפך אני חושבת שזו נבזות מצידם להעיז ולהשתמש במילה הזו ), אם זה במצב הבטחוני בארץ ובשאר המדינות, האיומים שנעשים יותר ויותר משמעותיים. (אני יכולה להישבע שקראאתי יותר מ-4 פעמים בשבועיים האחרונים דברים בנוסח של "ישראל לא תדע מאיפה זה נפל עליה" "זו תיהיה הרעידה שתשבור את ישראל" (לאו דווקא רעידת אדמה), ממש מפחיד.....
אז מצה אמורים לעשות כשהמצב כזה? כבר אין לאן לברוח, אבל יש ממה. ויש את הפחד הזה, שאם כולם יברחו הם יצליחו להשתלט לנו על השטחים ובקלות. וגם איך אני יכולה ללכת כשהמשפחה שלי והחברים שלי נמצאים בגבולות ונלחמים. ואיך זה שבני נוער בגילי בחצי האחר של העולם חושבים על נשף התיכון שלהם שמגיע, ואני לא. (טוב נו... אין לנו נשף סיום, אבל עדיין!)
המצב קשה, זה מעצבן זה מציק זה מחורבן!!!!!
רות, סוף,
עבור!!!!
(שיט לא עבר....)
{{{{{ ר-ו-א-י-ם ש-מ-מ-ש מ-ש-ע-מ-ם}}}}}}
בבלוג זה
בכל הבלוגים
