RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2008
אני לא רוצה ליפול.

ממ כן, אז שוב לא עידכנתי איזה שנה. אז אממ.. הכל כזה סבבה. אני לאחרונה חושבת על לסגור את הבלוג כי אני חושבת שיש כמה אנשים שמכירים אותי שגילו את הבלוג הזה, וזה אומר שאם הם באמת יודעים- המצב רע. בכל מקרה, עכשיו יש לחץ מטורףףףףף לגמרי בתיכון עם כל המבחנים וכל שאר החרא. זה פשוט מטורף. 3 מבחנים בשבוע. עוד מעט כבר מתחילים להתכונן למגנים. -______- אוףףףף השנתיים האחרונות בתיכון עוברות כלכך מהר, וזה לא פייר בשיט. אוףףףףףף :(
אני בקרוב מאוד מתחילה דיאטה. אני עליתי איזה 5 קילו לאחרונה ועוד שניה יש לי סנטר כפול והג'ינס של מידה 38 לא עולה עלי יותר. וזה מ-א-ו-ד מבאס אחרי שהשקעתי 3 שנים בערך להיכנס ל38. שאף אחד פה לא יחשוב שאני חוזרת לאנורקסיה או לבלומיה. כי אני לא. אני פשוט רוצה לעשות דיאטה של להוריד 10 קילו.
המשקל העכשווי שלי הוא- 68.2 הגובה שלי: 1.73
אני רוצה להגיע לפחות ל58. אני שונאת להיות כלכך שמנה. אני כלכך שונאת את זה. אני פשוט רוצה להרזות. לא יותר מזה. לחזור למידה שהייתי בה, כי מאז שהפסקתי עם הבולמיה אני פשוט אוכלת מה שבא לי בלי לשים זין על הקלוריות, ו-וואלה עכשיו זה פגע בי חזק.
אז אני מאוד מקווה לעשות תור אצל הדיאטנית לקראת סוף השבוע כדי שאני אוכל להתחיל עם הדיאטה ביום ראשון הקרוב.
לאחרונה אני חושבת כל הזמן על אובדן. כאילו, על מזוכיזם, ועל פגיעה עצמית שתמלא את החלל הזה שההפרעת אכילה הייתה בו. אני כלכך מפחדת ליפול. אני כלכך לא רוצה את זה. אבל כל פעם שאני רואה מחדש איזה שהוא משהו שמזכיר לי את הרגעים האלה מהעבר, שבהם הייתי פוגעת בעצמי כלכך, אני מרגישה מין געגוע כזה. נכון שהגוף שלי הוא המקדש של עצמי, אבל זה כאילו יש לי פיצול אישיות. שמצד אחד אני כולי באה בקטע אנטי של לפגוע בעצמי, להרוס את עצמי, ומצד שני אני פשוט רוצה להיות נורמלית. ללכת לפי הנורמה. אבל לכל אדם כנראה יש את הדבר ה"מיוחד" הזה בו, לפעמים זה חיובי, לפעמים זה שלילי, אבל זה מה שמבדיל אותו מהחברה. כנראה שאצלי השנאה שלי לעצמי, לחיים האלה, לגוף שלי- זה המיוחד בי. חחחחחח זה משעשע כמה המצב רע ועצוב. אבל אני רק צוחקת לעצמי כדי לא לבכות.
מממ אז זהו. אין לי עוד משהו לכתוב.. peace and fuck

עריכה:
חשוב לי עוד להוסיף שיר שאני מאוד אוהבת את המילים שלו..
Take a look at my body, look at my hands there's so much here that I don't understand Your face saving promises, whispered like prayers I don't need them. Cuz I've been treated so wrong I've been treated so long as if I'm becoming untouchable... Well, contempt loves the silence it thrives in the dark, the fine winding tendrils that strangle the heart They say that promises sweeten the blow but I don't need them... no I don't need them. I've been treated so wrong, I've been treated so long as if I'm becoming untouchable I'm a slow dying flower I'm the frost killing hour sweet turning sour & untouchable. ooh I need the darkness, the sweetness, the sadness, the weakness, ooh I need this. Need a lullabye, a kiss goodnight, angel, sweet love of my life ooh I need this.
Natalie Merchant- My skin
| |
Your life fell apart in your hands, and you’ve got the scars to prove it. שאלווםם :)
שוב לא הייתי פה הרבה. אני פשוט לא מספיקה לעדכן, ואין כלכך למי..
אניוויז, אני והוא עדיין לא ביחד. הוא אמר שהוא צריך להיות בטוח ב100% שהוא בנוי למערכת יחסים עכשיו.
כאילו, אני מוכנה לחכות כמה זמן שיהיה צריך בתנאי שאני אדע שבסופו של דבר נהיה ביחד.. כי הוא כולו מדהים.
זה יהיה בהחלט מדכא אם לא..
היום היה לי משהו ממש מוזר.. אכלתי
כזה סלט. ופתאום מיה כזה הופיעה והתחילה לדבר איתי. זאת הייתה ממש הרגשה
כאילו היא שם. כאילו היא אשכרה עומדת לידי ומדברת איתי- יותר נכון צורחת
עלי כמה שאני שמנה וכמה שאף אחד לא מסתכל עליי בגלל שהשמנתי כלכך וכמה
שהוא לא יירצה אותי בסוף רק בגלל איך שאני נראית עכשיו.. ותאמת.. אני כזה
ממש לא הייתי רחוקה מללכת לשירותים ולדחוף אצבע. זה היה די קרוב.
אבל אז בדיוק הלכתי לחדר ושמעתי את הרשימת שירים המיוחדת שלי לסוג של מצבים כאלה.
הפעם הזאת שהיא כביכול דיברה איתי
הייתה כלכך אמיתית. והקטע הוא שאני לא "צרחתי" עליה לא לדבר איתי כי היא
לא קיימת. לא "צרחתי" עליה חזרה שתסתום את הפה כי לא אכפת לי מה היא
אומרת. זה כבר אומר שמשהו משתנה. משהו עכשיו משתנה בי.
אני כלכך מפחדת ליפול שוב. אני כלכך
לא רוצה. מה- 27.7.08 אני לא מקיאה. אני לא רוצה להתחיל עם זה שוב. כי אם
אני אתחיל, זהו. אני אקח את זה עד הסוף.
מצד אחד אני רוצה, מצד שני כלכך לא.
אני מפחדת כלכך.
Shake it off.
Pick yourself up, they say.
Your life fell apart in your hands, and you’ve got the scars to prove it.
It’s not the first time, and they’re getting deeper.
Pull it together.
Button up your shirt.
Roll down those sleeves.
Don’t let them see how you’ve coped.
More and more your demeanor looks like quicksand.
It seems like your giving up on everything you worked for.
It’s pulling you under.
It’s gripping around your throat.
Life can be overwhelming,
but don’t turn your back on the strongest crutch you’ve ever had.
They have always been there to brace your fall.
Wave goodbye to the past.
You’ve got your whole life to lead.
It’s time to gain some ground.
השיר הזה הוא אחד השירים המדהימים שקיימים ביקום הזה. הוא כלכך נכון. כלכך אמיתי. כלכך.. אני.
august burns red- composure- הם פשוט להקה אדירה. מי שאוהב מטאל- שישמע ביוטיוב. פאקינג מדהימים.
אצלי התחיל כבר לרדת גשם. אני אישית לא ממש אוהבת גשם.. כאילו, אני כן, אבל אני לא.
נגיד אני אוהבת לראות את הגשם יורד אבל מתוך החדר שלי.. זה כלכך יפה.
אני שונאת נגיד לסיים ללמוד ולצאת מהתיכון בדיוק כשמתחיל לרדת גשם ממש חזק. ואז עוד לחזור הביתה כולי קפואה.
אבל נגיד שסתם מטפטף, בקטנה כזה.. זה נחמד :)
בייחוד להתנשק ^.^
טוב חפרתי מספיק :)
PEACE AND FUCK.

| |
| כינוי:
perfect hell בת: 33 |