ואללה לא עידכנתי מלאא זמן.. אבל יש לי סיבה מוצדקת! [אני חושבת.. ><]
אני פשוט פיתאום בנאדם ע-ס-ו-ק!! זה לא הטבע שלי!.. ואני מתחרפנת מזה.. אבל לא על זה רציתי לדבר..
על משהו אחר והפעם יותר רגיש יותר עמוק מבחינתי.. ואני מקווה שלא יראו את זה.. למרות שאני מנסה להיות בנאדם אמיתי יותר עם כולם..
אני מבולבלת, עצובה, בוכה, בודדה וכל זה בשבוע אחד בלבד.. מדכא אהה?
שמתי לב שכל העבר שלי חזר אלי בבום ענקי שלא ציפיתי לו.. ואת זה לא רציתי שיקרה! ממש לא!
אני וחברותו טובות שלי רבנו לפני החופש וחזרנו להיות חברות אחרי תחילת הלימודים.. ואני שמחה כי אני כבר לא ממש לבד בהפסקות..
אבל למה למען השם?! זה כמו פעם? טוב כימעט כמו פעם.. וזה לא משמח אותי.. היום במיוחד הרגשתי את זה..
אני לא יודעת מה לעשות.. אני לא יודעת אך לשנות את זה שאני לא יחזור לבכות כל לילה שאני אבק שמתעופף ברוח שגורם לאפצי וזהו..
שאני לא ידע למי לפנות.. מה להגיד.. איך להיראות.. לחשוב כמו פעם כי זה כבר לא יקרה..
וזהו בעצם בעיניין שלהן למרות שיש כל כך הרבה דברים חיוביים.. כמו הצחוקים והחיבוקים הדיבורים הרבה הרבה דברים!
כמו שאני תמיד אומרת תמיד קל להסתכל על הצד השלילי.. וזה הוכח מדעית!
זה מה שאני עוברת עם החברות שלי שחזרתי להיות איתן בקשר.. עכשיו למשהו אחר.. עוד יותר עמוק.. אולי פחות עמוק מהדבר השלישי..
החברה הכי טובה שלי סטוסע.. שהיא כרגע במשבר ריגשי.. שאותו אני מנסה לפצח כל יום ולמרבה המזל אני מצליחה אבל לה זה לא מספיק..
היא כל הזמן רוצה שאני יפגש איתה ובאמת שאני רוצה ואם אני לא יכולה היא עושה לי סיפור מההפתרה [ביג דיל ענקי!]
שהיא לא חשובה לי יותר שלא איכפט לי כל מיני דברים כאלה אני מאגישה כמו בת זונה אחרי זה וזה עושה לי רע רע רע!
אני מתה עליה היא הכי חשובה לי מכל החברות שלי! אין לה שום תחליף.. פשוט אין..
אבל עכשיו כל שיחה שלנו זה הרצאה שונה על האופי שלה ושל כל הבנים שהיא אוהבת, דלוקה ומחבבת וכו'..
נעשה דיי מעצבן.. בתכלס היא מתקשרת אומרת לי לחזור אליה כי לי יש ממש הרבה כסף לבזבז על שיחות [NOT!]
וישר ההמילה הראשונה שיוצאת לה מהפה.. "את שומעת?" למען השם!!! אלוהים ברא אוזניים כדי לישמוע! יש לי כאלה..
ואז מתחילה לספר מתחילה את ההרצאות.. והכל ושום שאלה.. מה שלומך? מה איתך? איך את מרגישה? כ-ל-ו-ם..
וזה מדכא אותי עוד יותר כי אולי אני החברה שמקשיבה לא זאתי שמשתפת.. ובגלל זה אני בוכה הרבה.. כי יש לי מה לספר..
ואם אני מגיבה למשהו שלה היא מדברת עם מישהו או שהיא אומרת רגע ואז היא חוזרת וממשיכה לדבר כאילו אני שוב פעם האבק הזה..
וכיף לי איתה היא מגניבה אותי בטירוף! אבל בחייך כל כך קשה לך להקשיב כי גם לי קשה כי גם לי עצוב כי אין לי עם מי לדבר..
אני כל כך זקוק לה עכשיו ובאמת אני צריכה עצה, תמיכה, עזרה! משהו.. אבל אני לבד.. [אני כל כך מבינה את ביאליק בשיר "לבדי"]
היא הייתה זקוקה לי כל כך לא יכולתי לבוא נכון זה היה נורא אבל לקחתי סיכון שאמא שלי תהרוג אותי ורצתי אליה ברגל דיי נקועה שכאבה לי אחושרמוטה..
באתי אליה כי אני ידעתי כי אני ציפיתי כי אני הרגשתי שכשאני יזדקק לה כל כך היא תרוץ אפילו בכיסא גלגלים..
אבל היא לא בכיסא גלגלים היא לא שאלה אפילו.. והיא אמרה לי שהיא יכולה לזהות בקול של בנאדם מה הוא מרגיש..
אז איך זה שלא שמת לב? אני כל הימים האלו בוכה מדוכאת איך לא שמת לב אם את כל כך יודעת לזהות? [ושלא תאשים אותי..]
כי כמו שאני יודעת תמיד זו שנידפקת תמיד אני. זו שמשהו משתבש אני אשמה. או שכשאני אומרת לא שומעים כן..
בקיצור הבנתי שאני צריכה 99% בישבילה ו-1% בישבילי.. כי ככה אנשים חכמים צריכים את מלוא האחוזים..
הדבר השלישי שהיה זה גולן ואלעד.. שאותם אני יזכיר בפוסט אחר כמו שכבר הזכרתי אני נעשתי בנאדם עסוק.. יש לי שיעורים..
או כל מיני דברים על הראש עכשיו.. ואין לי זמן לעצמי.. למזלי מה שהצלחתי לכתוב זה היה משחרר קצת.. XP
טוב ניתראה בפוסט הבא!
<< ניראה לי זה העתיד שלי.. איזה זונה שאף אחד לא שם עליה בתוך קופסא בלי עתיד..