Hug Me Pleas

כן שוב רע לי שוב דיכאון וכל הבולשיט מסביב.. [סעמק..] די כבר לא יכולה להעמיד פנים..

זו אני.. לי רע עכשיו..ויהיה רע כי לא יודעת להסתפק במה שיש.. לא זורמת.. וסגורה בתוך עמצה.. [רק שאת התחת של אחרים היא מצילה..]

לבד לי כל כך.. אני צריכה מישו.. מישו שיעזור לי להמשיך לחייך.. כי כל חיוך קטן הוא חסר משמעות..

אני כבר לא יכולה למשיך להיות כאן.. מתי כבר יבינו שגם אני צריכה שמישו יתמוך בי.. יעודד אותי.. יושיט לי יד לעזרה..

כי אני עדיין יושבת על הריצפה מסתכלת על האנשים העוברים מצד לצד.. אבל שום יד לא מושטת..

אולי פעם אחת זה קרה.. כשפגשתי אותו.. אבל גם הוא היה תפוס בחברה או שהוא היה בחבורה שהיא לגמרי שונה..

אני לא רוצה להיות לבד.. בבקשה.. אל תשאירו אותי לבד..כי זו התקופה לא האפורה היא שחורה וריקה..

שמישו ינער אותי מהחיים..

כי אני זקוקה לבנאדם שיוציא אותי לרגע מהמציאות..

ויתן לי הרגשה של שניה שהכל יהיה בסדר..

זהו ויתרתי.. אין לי למה לחיות כי אני בנאדם ממורמר וחסר חברה.. אבל הכי, אני צבועה..

אני שוב גופה חסרת נשמה שקמה בבוקר מצחצחת שיניים הולכת לבצפר ואז הכל בחזרה.

תציל אותי בבקשה..