|
| 2/2008
Invisible pain
כמו שאומרים שאין דבר כזה כשהכל טוב. אני מנסה לא להאמין לזה, אבל כנראה שזה מה שקורה. מצד אחד השמחה יוצאת מכל החורים, מצד שני אחרי שנייה קופץ דיכאון מוזר שלא ידוע מאיפה הוא צץ עכשיו. משו מפריע, משו מציק, משו לא בסדר. הלוואי שהיה לזה תשובה. כנראה שלא יהיה, עד שזה יעבור, ואז זה ישכח.
לא יודע למה, יש הרגשה של אשמה כלשהי, לא ידוע למה, פשוט ככה זה. פגעתי במישו? לא שידוע לי. מישו התעצבן עליי? גם לא יודע. הרגשה שעשיתי משו לא טוב, ומנסה למצוא את התשובה. למרות שיש מצב גדול שאני סתם לא מבין מה הולך איתי.
הרגשה מוזרה מאוד... החלום של היום בלילה היה עוד יותר הזוי... חלמתי על זה שבנאדם בא אליי הביתה ולחץ לי את היד. אני מכיר אותו. הוא מכיר אותי. אבל הוא לא באמת במצב לעשות זאת. ואני יודע את זה. זה היה ממש מוזר. יש לי הרגשה שמשו לא נחמד הולך לקרות בזמן הקרוב. מה זה לא בא לי את זה. למה אני חייב להיות כמו אחותי?! להרגיש דברים רעים... אני מקווה שלפחות אצלי זה סתם הרגשות וזה לא יתממש. מה שמפחיד פה זאת לא ההרגשה, זה המימוש שלה. אצל אחותי כמעט הכל מתגשם (מבחינת דברים רעים שהיא מרגישה), אני לא רוצה שמשו יהרס.
טוב, אני לא אדכא את כולם, פשוט אפרוש לחפש את עצמי איפשהו...
וסתם ציור ישן שלי....
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
