משוחח עם כיסא

היי:)

מכירים את התחושה הזאת שלפניי בהי"ס ביסודי לרוב, שאמא קונה דברים לבהי"ס והכל בשקיות...ואז אתה בודק את הקלמר שלך העטים כמות המחברות היומן המגניב שלך וכו'?

יופי תכפילו את התחושה הזאת פי 50000 בחזקת 10 זה בערך מה שאני מרגיש

אתמול קנו לי ציוד להלן:

תיק ענקי

שק כביסה

כל מיני מוצרי הגיינה

אולר

פנס

מלא שטויות מריקושט(המשחטה)

והכי חשוב שעון...

אין דבר יותר חשוב משעון בצבא...

לכל מי שהכיר אותי יודע שאני בן אדם שלא הסתובב עם שעונים...בקושי שאלתי מה השעה...

לרוב לא ידעתי איזה יום היום בכלל חחח

פתאום אתה יושב עם חברים שלך בפאב או משהו אתה מדבר איתם ומבין שאחד אחד הולך...אחד להנדסה אחד לתותחנים אחד נ"מ אחד לכפיר... ואז אתה קולט...אני חייל עוד 3 ימים...חייל !

 אויש זה הולך ליהות מרגש...

כל כך הרבה עבר עליי 3 חודשים מאז הפוסט הראשון פה...שאגב הוא נכתב עד ביימי הקיבוץ...

לפעמים נראה לי שזה 3 שנים...ואז המציאות מכה בי...לפניי 3 חודשים אמרתי מה? מרץ? זה עוד מליון שנה

3 ימים...

נח"לאווים מרץ 08 עייפים מלנוח...