משוחח עם כיסא

שלום

היי לכם ולכן...היום יום ראשון...ורציתי לכתוב משהו על בורא  עולם

אני החלתי להתחזק קצת בזמן האחרון(לפי מה שההיתי פעם זה נחשב דוס)

ואני נתקלתי בבעיה....

שאני עושה סוג של "עבירה" היום שלי דווקא הולך ונייה טוב(כמו אי הנחת תפילין)

אז בעצם למה לי להניח?

אבל שיש לי צרה או אני צריך עזרה להתפלל לה' זאת חוכמה?!

למה להתפלל אחריי עבירה?! יודע להתפלל רק שקשה?

השבוע קרה לי הדבר הזה:

יום אחד השבוע (לצערי) פספסתי הנחת תפילין...וזה היה אחלה של יום

והנה עכשיו שבת ההיתי בשיעור והתפללתי...ובסופו של דבר הרגיזו אותי

אבל למזלי איתי בן דודי הסביר לי שאין צורך לכעוס והכל נסיון...

שום דבר  לא קורה סתם....

והנה אחריי שיחה עם ידידה הבנתי איפה הטעויות שיש לי בקשר למשהו

למרות שזה נראה כאילו היא סתם התעצבנה עליי הבנתי שהיא צודקת...

אני צריך להפסיק ליהות אדיוט...

מקווה להשתפר ולא לאכזב בהמשך..

היום למדתי שהתכלית של החיים הם הנאה...

אך מה היא הנאה?!

הנאה מחולקת ל3 חלקים...

גשמיות-הנאה רגעית ושקרית!

רגשיות-הנאה קבועה

ורוחניות-הנאה אין סופית

הנאה גשמית:הנאה לאותו רגע ...שהיא שקר דוגמא: אתמול אכלתי ארוחה מצויינת....לאותו רגע נייהתי מסופק אך ורק לאותו רגע

אך אם אני יחשוב היום "וואו כמה טעים היה אתמול" ההנאה תהפוך לסבל כי זה  יגרום לי ליהות רעב...הסיפוק יהפוך לריקנות ככה שאם אני רוצה להנות מאותו סיפוק אני לא יכול לאכול את אותה ארוחה אלה צריך לאכול עוד קצת...

בגלל זה העולם שלנו גשמי והתכלית שלו היא ריקנות...כי בסופו של דבר לכל דבר שאנו רואים ומרגישים יש סוף ולכן צריך להפוך אותו מגשמי לרגשי

הנאה רגשית:הנאה הנשארת לאורך זמן לדוג:לתרום לבית יתומים...ברגע שתרמת לבית יתומים אתמול ואתה נזכר היום שתרמת...אתה עדיין נהנה מכך שתרמת...וכך הפכת את הכסף שהוא גשמי לרגשי אך המטרה היא לעלות צריך להפוך את הדבר הרגשי לרוחני...

הנאה רוחנית אין סופית: הנאה המשלבת את הרגשיות והגשמיות יחד ומוסיפה את מוטיב הרוח הנאה שאין כדוגמתה מכיוון שאין לה סוף...הדוגמה המובהקת היא - אהבה - היא מתחלפת אך לא מתה...דוג: מערכת יחסים איש ואישה....זה מתחיל בגשמי מכיוון שאני נהנה מליהות עם אתה אישה ברגעים פרטיים ...אך אם ני נזכר עכשיו איך היה לי איתה אני ניהיה עצוב ובודד לכן את אותו הנאה אני הופך לרגשי בכך שאני נהנה רק מלראות ולדבר עם אותה אישה אני יזכר שאני נהנתי לדבר איתה גם יום אחריי וכדיי לשלב את שניהם זה הופך להרמוניה אתה תיהיה מאושר גם אם היא לא לידך ולא תשמע ממנה כמה ימים....אבל עדיין תדע שהיא לצידך לא משנה היכן תיהיה...למרות ששניכם הולכים לדרך ללא סוף ודרך ללא ידיעה אבל האפשרות ללכת לבד או ביחד היא בחירה שלנו. ללכת עם ההורים, חברים, אישה,דברים אחרים שגורמים לך הנאה תמידית (כמו מוזיקה תפילה או סיפור שמשאיר טעם טוב) היא בידנו

השאלה היא מה יהיה לנו בדרך ומי יהיה איתנו אינה ניתנת לפתירה אבל עיקרנו זה להנות 

17 יום לגיוס

המלמד ידי לקרב ואצבעותי למלחמה