דף חדש.
לא כל כך חלק.
כי אחרי הכל הוא חדש רק כי החלטתי שהוא חדש.
מבחינתו הוא אותו דף שכתבתי עליו בשבוע שעבר.
אז ירדתי כמה פסקאות.
לקחתי אוויר.
ועכשיו אפשר להחליט מה לכתוב.
מה לעשות. מה להגשים.
החלטתי לעצור את שצף הכתיבה. ולבחון.
לראות האם הצורה בה אני כותבת היא הצורה הנכונה.
האם זו הדרך שבה אני רוצה ללכת?
או יותר נכון, האם טוב לי?
הבטתי בחריתות הכל כך רבות שיש על הדף.
צלקות, שגם אם אינם כואבות יהיו עליי תמיד.
שורות על גבי שורות שמכתיבות לי איפו להתחיל והיכן לסיים.
מגבלות. אפילו בדף יש נורמות.
לפחות הוא לא דף משבצות. איתו לא הייתי מסתדרת.
אז החלטתי
להתחיל מחדש
ואולי גם לא לפסק
אם כי זה עלול להקשות על הקריאה
החלטתי
למקם כל
מילה
היכן שאני רוצה.
להפסיק להשאיר שורות ריקות
ולצפות מאחרים להבין את המסר.
זה הדף שלי ולמרות השורות והצלקות, המגבלות והתסכול אין בו חוקים.
אז תורי לקחת שליטה.
להגיד, לכתוב. רק לא לשתוק. רק לא לחדול.
ולזכור שמתי שבא לי אפשר להפוך את הדף.
להחליט שבא לי להיות מישהי אחרת, טובה יותר.
לשפר את עצמי. לגדול תוך כדי תנועה.
למצוא את המילים שישחררו אותי,
שיעשו אותי מאושרת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
