בכל פעם אני מופתעת מחדש.
מהתחושות שאנשים יכולים לגרום לי, לטובה ולרעה.
איך מילה, יכולה לפגוע כל כך.
איך מבט, תנועה או לחילופין חוסר התייחסות כל כך משפיעים עליי.
וזה עוד אחרי שהתחסנתי. בשלב מסויים אתה מפתח סוג של אדישות ויכולת סינון.
ככה זה, אנשים לא תמיד מודעים לעצמם וצריך לדעת מה לקחת ומה להשאיר בחוץ.
ועדיין מדי פעם מילה בודדה חודרת את האדישות ומכאיבה יותר מבעיטה בבטן.
______________
פורים עובר נחמד. רק חבל לי שאני צריכה ללמוד 
התחפשתי לאדון שוקו. איזה שיר ילדות מדהים זה. שרתי אותו במשך יומיים שלמים.
מכיוון שאני כבר לא בבי"ס ולא הייתה לי מסיבת פורים (הליכה לתיכון לא עלתה על דעתי בכלל),
הלכתי לעזור בבי"ס שאמא שלי עובדת בו. היה נחמד.
הילדים מכיתה א' פשוט מדהימים, כל כך מתוקים...
שמו אותי להיות קופאית, גביית כספים וכאלה. הרגשתי בוגרת 
______________
החלומות שלי מציקים לי. הם כל כך מלאי פעילות שאיך שהוא אני תמיד קמה עייפה.
הלילה חלמתי שאני נמצאת באוטובוס עם חברה שלי וילדים מהשכבה, הקפיצו אותנו לפורימון .
ראיתי שם מישהו שלא פגשתי המון זמן והוא לא הכיר אותי. היה שם גם איזה ילד מהפורימון של אמא שלי 
זה היה מוזר.
היום שיעור גיאוגרפיה. והואוהו 
פורים שמח.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
