אז ככה חברים... היום לא יהיה פוסט תמונות.... אבלל!
בהמשך השבוע.. כי הבטחתי לחברה הבובה
שלי עפריקוש! השקסע! שאני אשים היום
פרק! אז.... :) בהמשך השבוע אני אשים
את הפוסט ד"שים ותמונות!
אלא לסיפור!
פרק 12-
"אני מצטער.. הוא.."
"הוא מה!?" הדמעות כבר עמדו בעיניים של דניאל כשפתאום הדלת של החדר נפתחה וגל נכנס בריצה..
דור היה מופתע.. "מה אתה עושה פה?"
"הרגשתי אותה..."
"את מי?"
"את האהבה... לא יכולתי עוד להיות שם.. אני בריא!"
"אתה מה!?"
"אני בריא! אני בנאדם חדש!"
דור היה עדיין בהלם ויצא מהחדר... הוא הלך אל הרופא ושאל אותו מה קרה לגל אחיו התאום.. הרופא היה המום ולא הבין על מה הוא מדבר..
"לא קרה לו כלום.. הוא עדיין באותו מצב בחדר שלו"
"זהו שהוא עכשיו בא בריצה אל החדר של דניאל! הוא לא בחדר שלו ! והוא ער!"
"אני הולך לבדוק את העניין.. תודה לך."
הרופא יצא מהקומה ודור ירד למטא לקנות משהו לאכול..
בנתיים בחדר של דניאל היא וגל היו ביחד מחובקים על המיטא הקטנה... שניהם שתקו... ראו על הפרצוף שלהם שהם מפחדים מהמוות..
הם ידעו ששניהם כל הזמן על הקצה... שבכל רגע אחד מהם יכול ללכת... פתאום גל אמר..
"את חושבת שאנחנו לא יכולים יותר לחיות רגיל?!"
"מה זאת אומרת!?"
"שאנחנו לא יכולים לעזוב אחד את השני... כל פעם שאת הלכת לאישפוז אני הייתי בעולם אחר וגם את.. אנחנו נפגשנו שם"
"אני לא יודעת.."
הם חזרו לשתוק כל אחד שקועה במחשבות שלו... הדלת נפתחה והרופא של גל נכנס...
"מה אתה עושה פה?"
"אני... לא יודע.. אני מצטער הייתי חייב.... "
"אני מבין.. אוקי אני חושב שאנחנו נאלץ לשים אותכם ביחד בחדר.... "
דניאל וגל הסתכלו אחד על השני והיו מאושרים...
"זה יהיה טוב!" מיד גל ענה בשמחה... הוא רץ למטא כבנאדם בריא לגמרי.. הרופא היה המום והסתכל על דניאל..
"את...? מה קורה פה?"
"אני לא יודעת.. הוא פתאום בא"
הרופא יצא והלך להביא את הצוות שיעביר את המיטא והכל אל החדר של דניאל.. עד הערב הכל היה מוכן והגיע הלילה הראשון שלהם בחדר כשהם ביחד.
שניהם הלכו לשון צמודים אחד לשני עם חיוך על הפנים.. הלילה עבר בשקט וכשדניאל התעוררה גל עדיין ישן...
היא הלכה לשרותים וחזרה היא ישבה על המיטא וחיכתה.. ככה עבר היום.. עד 5 בערך.. היא התחילה לדאוג לגל... היא ניסתה להעיר אותו
אבל הוא לא התעורר היא קראה לרופאים שיבדקו אותו... היא לא הצליחה לזהות את זה שהלב שלו הפסיק לעבוד..
ובאותו יום בשעה 8 בערב הודיעו לה שהוא מת, סופית...
דניאל הייתה בהלם היא לא הסכימה לקבל את זה.. היא הלכה לישון ואמרה שכשהיא תקום הוא יהיה לידה בריא... אבל לרוע המזל היא לא הצליחה אפילו להרדם... דור בא אל חדרה והתיישב לידה...
"אני מצטער"
"על מה? זה בשאמתי"
"אפאחד לא אשם!"
"אני אשמה! אמרתי לו שבחלום הוא הורג אותי.. ובנתיים הוא זה שמת!"
"אבל זה לא אשמתך! את לא עשית כלום!"
"אני כן.. אני... נרדמתי" הדמעות התחילו לרדת על לחייה של דניאל.. היא התחפרה מתחת לכרית ולא הסכימה לשמוע דבר..
הרופאים באו אליה כי ידעו שעכשיו היא נמצאת בסכנה... הם זיהו את זה שיש ביניהם משהו מוזר.. שהם לא יכולים לנשום כשאחד
מהם לא עם השני... הגיעה הבוקר ודניאל פתחה את העיניים.. היא הבטיחה לעצמה שהיא לא תמות..
שהיא תשאר בחיים ושהיא תתגבר על גל... היא הסתכלה אל הים ואמרה לדור שישב לידה..
"אני אחיה ואני אתגבר"
דור היה בהלם הוא לא הגיב הוא רק יצא מהחדר .. הוא הרגיש חנוק.... הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו.. הוא חשב שדניאל תמיד תישאר שם איתו באבל על אחיו.... אבל כנראה שהוא לא ראה נכון את הדברים...
הוא שמע את דניאל צועקת ורץ אליה בחזרה
"אני מצטערת!"
"על מה?"
"אני אשאר בשבלו.. אבל אני אמשיך לחיות! אנחנו נתגבר עליו ביחד! נשאר ידידים"
דור הנהן ויצא שוב...
עבר חודש דניאל יצאה מהבית חולים וחזרה הביתה שלה החיים המשיכו רגיל בבוקר בצפר בצהריים שיעורים יוצאים לחברים נגשים
עושים צחוקים... החיים חזרו לעצמם... היא ודור נשארו בקשר כידידים...
שניהם התגברו על גל...
עברה שנה שנתיים ודניאל חגגה יומולדת 17...
החברים עשו לה הפתעה ולקחו אותה למועדון בקריות... בסוף הערב היא הרגישה יד על הכתף שלה.. היא הסתובבה וראתה את הבנאדם הכי יפה שראתה בחיים שלה..
"אז... איך קואים לך?"
"דניאל... ולך?"
"גיא.."
שניהם חייכו ושתקו... "אז... את רוצה לרקוד?"
"בכיף..."
הם רקדו ונהנו ביחד... חברות שלה הסתכלו מהצד וציחקקו...
"סוף סוף מישהו חדש! הגיעה הזמן! אולי הוא יעביר לה את גל..."
"אני מקווה!"
"כן הא... כדאי"
המסיבה התחילה להסתיים והם נפרדו כשהוא לוקח את המספר שלה... דניאל רצה אל חברות שלה...
"נכון שהוא חתיייךךך?!?!!?!?"
"לגמרייי!!!!"
"כן! ממש!"
"מאיפה הוא?"
דניאל צחקקה.. "אין לי מושג.... אבל הוא לקח את המספר ואמר שהוא יהיה בקשר"
"נקווה בשבלך!"
"אני בטוחה שהוא יתקשר! הוא נראה כזה בוגר ואחראי"
"חחחחחחחחחחחחחחחח"
כולן צחקו ביחד.." מתאים לך להגיד את זה"
הן יצאו מהמועדון במצב רוח טוב וכל אחת הלכה לביתה... דניאל הגיעה וקיבלה sms
"היה לי ממש כיף"
"מי זה?"
"גיא... תוסיפי את המספר... לילה טוב חיימשלי.. אני אתקשר מחר"
"לילה טוב..."
היא הוסיפה את המספר ונרדמה עם חיוך על הפנים... הבוקר הגיעה ואמא של דניאל נכנסה לחדר סגרה את הטריסים ואת הדלת..
דניאל התעוררה הכל היה חשוך.. היא הדליקה את האור וראתה 3 שיחות שלא נענו מגיא..
היא החחליטה שהוא יתקשר אליה שוב ושבנתיים היא לא חוזרת אליו.. היא הפסיקה את המצב שקט פתחה את החלון ואת הטריסים והלכה לשרותים לצחצח שיניים....
היא שמעה את אמא שלה צועקת.... "אם את רצה להתקלח עכשיו יש לך מים"
"תודה"
דניאל החליטה שמתאים לה הרעיון ונכנסה להתקלח בעמצא המקלחת היא שמעה את הפלאפון מצלצל... היא סגרה את המיים ורצה החוצה עם מגבת מרטיבה את כל החדר..
"הלו?"
"היי מה המצב נשמה?"
"בסדר.. מה איתך?"
"ברוך השם"
"סורי שלא עניתי קודם. פשוט ישנתי... ו... עכשיו אני די במקלחת... אכפת לך להתקשר עוד שעה ככה?"
"בכיף"
"טוב תודה... "
"ביי חיימשלי"
דניאל ניתקה וחזרה אל המקלחת... היא יצאה הלכה לאכול והפלאפון צלצל...
"היי מה קורה בובי שלי?"
"בסדר... אכפת לך אם אני אבוא אליך?"
"בכיף בואי! ממש משעמם לי"
"סבבה אני כבר יורדת"
דניאל פתחה לקרן את הדלת... וראתה אותה עם דמעות.. "מה קורה לך?"
"אני.... אנחנו חייבות לדבר עליו"
"על מי?"
המשך יבוא!
בקרוב אני אמשיך את העידכון! מתה עליכם!
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
