פרק 10- (יוווו... הגענו ל2 מספרים חחחחח)

אפחד לא ענה מהצד השני של הדלת... היא שאלה שוב.. ושוב אפחד לא ענה...

דניאל קמה מהמיטא לכיוון הדלת ופתחה אותה לראות מה קורה... ברגע שהיא פתחה היא ראתה את גל ... היא באה לסגור את הדלת אבל הוא שם רגל בדלת ונישק אותה.. היא הזיזה את הראש אחורה והסתכלה עליו...

"בוא תכנס.. אני רוצה להראות לך משהו"

הוא הלך אחריה שותק.. לא מבין מה קרה... היא הרגישה את גל הולך אחריה מהסס... היא לקחה את הפלאפון שלה

נכנסת לסירטונים... היא שמה את הסירטון שרועי צילם והראתה לו... הוא היה המום...

"אני נשבע לך שזה לא אני..."

"אז למה הוא נראה בדיוק כמוך?"

"אני לא יודע... אני הייתי בבית שלי... התקשרת אלי ואז לא שמעתי אותך שמעתי בום, ממש נבהלתי אז רצתי לפה..."

"קשה לי להאמין לך.. אנחנו אמרנו שבערב נפגש... ולא באת"

"כי עוד לא ערב.. עכשיו רק 6, רק הגעתי הביתה."

"חכה רק רגע"

דניאל יצאה וקראה לרועי ... הם דיברו כמה דקות.. היא סיפרה לו מה שגל אמר... והוא אמר שצריך לבדוק את זה

ושהוא יכנס איתה לחדר.... הם נכנסו ביחד.. גל היה המום..

הוא בה ברועי... לא מבין מאיפה הוא בא לו... ולמה הוא ודניאל ביחד.... הוא הבין שכנראה הם ידידם.. אבל...

ואז הוא התחיל להבין את כל העניין...  דניאל שלחה את רועי לעקוב אחריו.. ושניהם לא יודעים על האח התאום שלו..

הוא חייך לעצמו...

"אתם יכולים לחכות שניה? אני חייב לעשות טלפון."

גל התקשר לאחיו ואמר לו שהוא צריך לבוא כמה שיותר מהר אל דניאל הביתה..

"נו באמת... גל אני בעמצא דאיט!"

"בוא מהר!!! לא משנה מה!"

"בסדר... מעצבן!"

"יופי ביי!"

"ביי"

הם ניתקו את השיחה וחייך... "זהו... תכף תדעו את כל האמת."

"איזו אמת?" שאלו דניאל ורועי פה אחד.

"אני הבנתי... את שלחת את רועי לעקוב אחרי... הוא הלך אחרי.. חיכה מתחת לבית שלי.. וראה אותי כביכול יוצא,

הוא המשיך לעקוב וראה שאני במסעדה עם שירה... ותפס במצלמה את הנשיקה... שבעצם לא הייתה... תכף אתם תראו..."

נשמעה דפיקה בדלת ודניאל הלכה לפתוח... גל ורועי הלכו אחריה מעוניינים לראות מי בדלת,

"הי... גל פה? הוא קרא לי.."

"כן.. הנה אני"

"מה?!?!?! אתם?! תאומים???"

דניאל לא יכלה להתאפק ... היא פרצה בצחוק.. "גלל!!!! למה לא סיפרת לי?"

"מצטער לא חשבתי שזה חשוב כ"כ.. העיקר שאת יודעת שאני שלך!"

"אני יודעת .. מהיום!"

"אבל שתדעי... עכשיו יהיה לי קשה לסמוך עליך! למה את שולחת שיעקבו אחרי?! מילא תעקבי את בעצמך..

אז את תזהי שזה לא באמת אני... אבל לשלוח ידיד?!"

"מצטערת... =\ "

גל נתן לה נשיקה וחיבק אותה... בנתיים התאום של גל- דור עמד בצד והסתכל..." אז רגע.. אני לא מבין... את לא ידעת שלגל יש תאום?"

"בדיוק"

"אני לא מאמין עליך גל! ככה אתה לא מספר עלייי?!"

"אתה סיפרת לשירה שאתה לא גל אלא דור?"

"אופס... שכחתי..."

"אז לך אליה עכשיו ותספר לה!"

רועי עמד בצד.."טוב אני נשאר פה בודד... תכירו לי מישהי!!!"

"אתה יודע מה..רעיון מצוין!"

הם התארגנו ויצאו לחוף הים... הגעגועים תקפו את דניאל.. היא כ"כ נקשרה לים בתקופת הבית חולים, הטלפון צלצל..

"הלו?"

"דניאל... תבואי מהר אל סבתא.. אבא..."

"אבא מה?!"

"אבא...

המשך בהמשך :)  מצטערת על הפרקים הקצרים! אין לי כוח לכתוב הרבה חחח

אני עמוסה בשיעורים!

אבל באלי ממש ממש באלי לשים מלא תמונות.... אז... אל תתיחסו לזה ממש... :)

זה דחף מיוחד שתוקף אותי לפעמים!

יאללה חברים המשך יבוא!