מלא זמן לא עידכנתי...

אז הנה לכן!!!

אני אשים נראלי רק סיפור כי ממש ממש אין לי מה לספר XD  חחחחחח

בעצם יש לי!

היום בבוקר עשו לי דיקוררר חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

זה נחמד נחמד...  לא יותר מזה! XD חוחוחו

אהה ובעצם כן יש לי הרבה לספר!

הייתי עם שרי בנהלל היה ממש נחמד... חוץ מכמה קטעים... אבל סבבה שם...   והיה מלאאא שלג בדרך לשם!

איזה מגניב זה!!!!!

חחחחחחחחחחחחחחח

כמה שנים לא היה שלג?!!?!??!? מלאממלאמלאמלאמלאמלאמלא!

ואבא שלי הגיע הביתה מאוחר כי באבירים היה מלא שלג והוא לא יכל לנסוע! וגם ככה די נהרס לו האוטו

זה לא משו חדש הוא די גרוטאה XD חחח

סתם סתם כפרע על האוטו הזה! חיחיחיחיחי

קיצר...   היה נחמד ומזהה קפואאא! אז אני רוצה לבשר לכם... ששכחתי את העט האהוב עלי אצל שריי!

שר תחזירי לי אותו אני מתגעגעת!!! חחחחחח

אז כן ככה... איוש אני מתה עליךךך! אני צריכה באמת להחזיר לה מייל! אני כל הזמן שוכחת!!!

אז תזכירי לי חחחח סתם סתם אני אזכור לבד!

יש לי בקרוב חברים חדשים חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

XD הצלחתי להצחיק את עצמי איזה כיף! חחחיחחייחי

אוקי אז הנה לכם סיפור!

אני שמה פרק קצר אין לי כוח לכתוב לכם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! חחח אתם לא שווים את זה סתם אתם הכי שוים בעולם!

יאללה הנה

פרק 6:

"באמתתתת!?!?!?!?! איך קוראים לו?"

"גל.."

"שם יפה! חחחחח"

"חחחחחחח   כן חשבתי על זה.."

"רגע מאיפה הוא?!"

"מהקריות למה?!"

"סתם התעניינות.."

"הבנתי חחח"

"תשאלי אותו אם הוא מכיר את גל שלי..."

"בכיף. בשבלך הכל!"

"איזה כיף לי"

"חחח"

דניאל ושירה המיכו לדבר ביניהן הן נישארו ככה עד שעה מאוחרת...   בסוף שירה הלכה לחדר שלה ודניאל נרדמה עם חיוך על הפנים..

בבוקר כשהיא קמה היא ראתה את שירה יושבת ליד המיטה שלה עם ארוחת בוקר מהקניון ...   דניאל ישר צחקה ונתנה לשירה חיבוק..

"את יותר טובה מאמא..."

"עוד לא.."

"חחחחח   כן מה באת לבשר לי?"

"רק רציתי שתכירי את חבר שלי.. "

"איפה הוא?"

"אמ.... מחר הוא יבוא איתי... שיחררו אותי לפני שבוע.."

"מהה??? אז למה את פה?"

"אחותי פה... אני איתה"

"למה לא סיפרת?!"

"לא חשבתי שזה חשוב... אז בקיצור... היום משחררים את אחותי :) אז מחר אני אבוא אליך איתו... ותראי אותו!"

"סבבה אני אחכה לכם בחדר חחחחח"

"אוקי בובי"

"אבל אל תבואו מוקדם אני ישנה!"

"גם אנחנו! חחח"

"חחחח   אני מקווה!"

"תיהי בטוחה ;)"

"טוב... מה שתגידי"

"אז דנדוש אני זזה... נפגש מחר?!"

"ברוררר!!"

"טוב ביי תרגישי טוב"

"ביי בובי"

הן נתנו חיבוק ושירה יצאה מהחדר, כל אותו יום דניאל הייתה מאושרת.. היא ירדה לטייל על חוף הים הסתכלה כמו כל יום על השקיעה...

חזרה לחדר התקלחה אכלה משהו קטן דיברה כמה דקות עם אמא בטלפון והלכה לישון... בבוקר כשהיא התעוררה היא הייתה שמחה כמו שבחיים לא הרגישה..

היא שמה קפוצ'ון על הבגד של הבית חולים הלכה לשרותים צחצחה שיניים אכלה מעדן בוקר ונשכבה על המיטה מחוייכת...

פתאום היא קלטה את שירה בכניסה של החדר היא ישר התיישבה וקראה לה לבוא... שירה נכנסה ואמרה לה שגל כבר בא... הוא רק הלך רגע לקומה יותר גבוהה לברר משהו..

שתיהן חיכו בשקט... הפלאפון של שירה צלצל... היא יצאה מהחדר והביאה איתה את גל... דניאל בהתה בשניהם... היא לא האמינה...

"שירה את... את... את."

דניאל קמה מהמיטא יצאה מהחדר וירדה אל הים... היא הייתה שבורה... דמעות ירדו לה מהעיניים בלי הפסקה והיא פשוט הלכה על החוף... היא כבר לא ידעה איפה היא אבל היא ידעה שהיא בחיים לא תחזור אל החדר שלה ... לפחות לא בשעות הקרובות... היא שמעה צעקות של שמה...

אבל היא לא הסתובבה ... רק המשיכה ללכת... היא לא הבינה איך שירה יכלה לעשות לה את זה... הרי היא ראתה את גל!

היא בטוח ידעה שזה גל שהיא אוהבת... פתאום בבת אחת הכל נהיה שחור... היא לא הרגישה כלום ... היא רק ראתה שחור... היא ניסתה לזוז ולא הצליחה

היא ניסתה לצעוק ולא הצליחה ... היא לא הצליחה לעשות שום דבר.... בסוף היא התייאשה ונשארה שוכבת בשחור..

פתאום היא פתחה את העיניים וראתה מלא מכשירים.. היא נבהלה.. היא לא הבינה איפה היא... היא צעקה היא בכתה ואפחד לא בא...

לא.. רק לא שוב... בבקשה שמישהו יבוא! אל תיסגרו אותי שוב !!!

פתאום נכנס רופא... היא התחילה לשאול אותו שאלות איפה אני מה קרה? מה היה שם?! איפה ההורים שלי...

הרופא הסתכל עליה וחייך!

"אין לך מה לדאוג... הם מחכים לך בחוץ"

"תקרא להם!"

"רק רגע... לפניהם יש מישהעו שרוצה לראות אותך.."

"אני רוצה את אמא ואבא לא אפחד אחר!!!"

"אוקי.. בסדר.."

הרופא יצא ודינאל הסתכלה על התיקרה... פתאום הדלת נפתחה.. היא קפצה מהמיטא ורצה אל הכניסה אבל אז היא שמה לב שזה בכלל גל.. ולא אמא שלה..

היא הסתובבה וחזרה למיטא..

"מה אתה רוצה?"

"לבקש סליחה"

"לא מתקבלת"

"דניאל.. בבקשה!!!!   אני מתפלל!"

"חבל"

"דניאל באמת!"

"גל באמת!!!! "

"... מה?"

"תגיד!!!   אתה ידעת שאני ושירה חברות! אני סיפרתי לך! אתה ראיתה אותנו ביחד! מה חשבת לעצמך כשנעשתה חבר שלה? לא חשבת שמתישהו אני אדע מזה?1"

ידעתי שתדעי מזה.. אבל לא ציפיתי לתגובה כזאת"

"אני באמת מצטערת  שאני אוהבת אותך"

"גם אני אוהב אותך"

"אני בטוחה... טוב אתה מוזמן ללכת"

"אנחנו נפרדנו"

דניאל הייתה המומה... היא שתקה .... היא הסתובבה אליו... היא הייתה חיוורת... גל נבהל... הוא התקרב אליה..

"דניאל את בסדר?!  לקרוא לרופא??? דניאללל! תעני"

"אני... מצטערת"

"על מה?"

"זה בגללי...."

גל בהה בה... הוא לא ידע מה להגיד.. הוא ידע שהיא צודקת... והוא העדיף לשתוק...

"היא כועסת עלי?"

"למה שהיא תכעס?"

"כי זה בגללי"

"היא מבינה אותך!"

דניאל בהתה בגל... היא לא ידעה מה לעשות..

"טוב אני לא יודעת.. מה שבטוח אני לא יכולה להיות איתך"

"למה לא?"

"כי היא גם אוהבת אותך!"

"אבל... נפדנו בשבלך... היא ידעה מהתחלה שאת אוהבת אותי..."

"אבל אני לא כמוה ... אני לא אעשה לה את זה"

"דניאל בבקשה! בשבילי"

"טוב תן לי לדבר איתה.."

"טוב אני אקרא לה... "

הוא יצא מהחדר ... הדלת נפתחה שוב ושירה עמדה בפתח..

"אני מצטערת!!! לא ידעתי שתגיבי ככה"

"זה בסדר שירקה:)"

"בטוחה?"

"כן.... אבל עכשיו לי יש שאלה..."

"תשאלי"

"אני וגל יכולים להיות ביחד?!"

"ברור!"

"ותאמת.."

"אני...לא.. כן... אני...

המשך יבוא!