לחתול שלי,שתי אוזנים.שתי אוזנים לחתול שלי. לולא היו לו ארבע רגלים,לא היה זה החתול שלי.
עזבו,אני סתם מפוצלת אישיותית P=
לא הלכתי היום לצופים כי ג'סי שלי[ג'קלין] חולה בבית ובאתי לבקר אותה.עם מדי צופים. היה מתוכנן איחור לפעולה אבל בסוף לא באתי P=
אני בדיכי תמידי..אני הולכת לספר לכם עכשיו משהו שאם מתוודע למישהו אני מתה.
אני מאוהבת.
ועכשיו..מה רע? הנה מה שרע,הפאקינג לב שלי בוחר תמיד את הגדולים.מילא אם הוא היה בן 17 18 או אפילו 19..אבל לא. למה שהחיים שלי יהיו קלים?! הייתי חייבת להתאהב במישהו בן 20. כן,הייתי חייבת.הוא גדול ממני בפאקינג שש וחצי שנים.והכי גרוע,נראה לי שהוא אוהב אותי גם.
למה זה גרוע? כי זה נוגד את החוק. למה לפאקינג חוק אכפת שניהיה ביחד?ככה.אכפת לו לחטטן הזה. ומילא חוק, המרחקים אם אלה שמפרידים אותי ממנו.. -.- משום מה כולם חושבים שאנחנו ביחד..אבל בנתיים אנחנו מסתפקים בלדבר המון. אני לא ארחיק לכת ואספר את זה..במילא תכננתי לשמור את זה לעצמי.אני מתה כבר לצאת מהדיכי הזה שאני שקועה בו כבר כמה שנים.. אולי אני מנסה לחייך ולצחוק,אבל אני בטוחה שכמה ממכם רואים שהצחוק שלי מזוייף.לא באמת חשבתם שזה הצחוק שלי,נכון? אני כלכך בדיכי שאין לי כוח לכתוב..בעברית אני מתכוונת.בגלל זה כתבתי את the beauti of the flower . גם אם זה יראה קיצוני,כתבתי אותו ב10 דקות. כי זה מה שאני מרגישה.כשיש בי סערת רגשות גדולה אני מוציאה אותה בצורה של שיר..בצורה של לפני,במהלך ואחרי. אפשר אפילו לראות שככה בנוי השיר. שמתם לב? בבית הראשון אני מחפשת, בבית השני מתאהבת ובבית השלישי בדיכי.בכלל שהתאהבתי. לדעתי זה ממש יפה שאפשר לתרגם רגשות למילים..לחרוז אותם זו בזו וליצור שיר שמתאר את סערת הרגשות שבי..זה נותן תחושה שהסערה עזבה אותך,שאתה הוצאת את הבעיה וכתבת אותה על דף נייר.. עכשיו מסתכלים על הבעיה,מחברים לה את מנגינת הלב ויוצא שיר. שיר שמאפיין אותך..בעצם,חלק ממך. חלק מהחיים שלך.ממ.. אני מתגעגעת אליו..לדיבור המתחשב, לזה שאנחנו תמיד מתחרים מי יתגעגע יותר כשאחד מאיתנו הולך..זה גום לי לתהות..האם זאת אהבה או סתם ידידות מוקצנת? =\ נקווה שאני אבין את זה.. שיהיה לכם יום שוקולדי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
