יש אנשים שלא יעריכו אותך אף פעם. לא יעריכו את החלומות והתקוות שלך לעתיד, כאלה שמנסים להפוך אותך למכונה,להתאים אותך לצרכים שלהם. כאלה שיתעלמו מהרצונות והבחירות שלך,מהחלומות שלך. ועכשיו.. מה הקשר?

מאז שהייתי ילדה קטנה החלום שלי היה להיות שחקנית.ללמוד בבית הספר המואר תלמה ילין. לאחרונה היו לי ספקות,האם זה שווה להרוס את כל החיים שלי,את מה שיש לי פה? להפרד מהחברים,מבית הספר,מהצופים? אבל חברותי תמכו בי בכל,דחפו אותי להצליח,תמיד עזרו לי והשקיעו בי זמן. והשתכנעתי. אמרתי,אני אוכיח לכולם,אני אוכיח לעצמי ולכולם שאני מסוגלת,שאני אצליח ללמוד בבית הספר ואהיה שחקנית גדולה ומצליחה.הדבר האחרון שציפיתי זה שהחלום יהרס בכמה שניות.

הכל התחיל כשראיתי את התאריכים של הבחינות. חיוך עלה על פני וספרתי לאמא שלי. רק שמה שעלה על פניה היה הדבר הכי רחוק מחיוך. "לא." היא אמרה. "את יכולה לשכוח מזה." והיא הרגישה שבנוסף צריך לאמלל אותי אפילו יותר ואמרה "אני מתביישת לשלוח ילדה עם ציונים כמו שלך לבית הספר הזה.אם את כלכך מעוניינת ללכת לשם,תממני את זה בעצמך. תמצאי מישהו שיקח אותך. אני בחוץ" את הפוסט הזה,אני כותבת עם דמעות בעיניים ורצון עז להתאבד. רצון של ילדה בלי תקוות לעתיד,שכל חלומותיה נרמסו אחד אחד. אמא שלי,האדם האחרון עלי אדמות שהייתי מצפה את זה ממנו,או שלא. לפני מספר שבועות היא דיברה עם אבא שלי בטלפון,האזנתי לה מבעד לדלת. היא אמרה "ת'אמת,אני לא רוצה שהיא תלך לשם.אני העשה הכל כדי שהיא לא". למה אני צריכה את זה? מה עשיתי?! החיים שלי היו קשים גם ככה. היומן שלי מלא בכאב ופחד.ואולי זו משמעותו של העולם? להפוך את החיים לכמה שיותר נוראיים? או שמא יש כאלה שמחים,ואנשים אחרים נוצרו רק כדי לספוג את הכאב על האדמה,כי מישהו צריך לקחת אותו? דבר אחד שאני יודעת,אני לא יודעת כלום.אבל זה לא נגמר כאן.אני הראה להם,לכולם. אני כן אלך,גם אם אצטרך לאכול חרגולים.או איגואנות.או סוסים ברוטב מים.[יש כזה דבר בכלל?!]אני אלך,ואבחן,והעבור,ואהיה שקחנית גדולה ומצליחה עם המון כסף ובודדה,כזאת שאף אחד לא האמין בה.כזאת שהראתה לכולם בדרך לפסגה.אני הראה להם מה זה.הם עוד יתחננו שאני אסלח להם,כולם. הם יצטערו על הרגעים בהם ניסו לרמוס אותי.הו כן....הם יצטערו. [ האיום מיועד לילדי הכיתה שלי ולמשפחה שלי,במיוחד לאמא שלי שזלזלה בי כל הדרך ועשתה את החיים קשים מנשוא. תודה מיוחדת לכל הצופיפניקים שהאמינו בי ונתנו בי כוח לחיים המזורגגים האלה]