4/2009
שירים ישנים מ-2007
לפני שנתיים- כשהייתי בת 13-14 כתבתי את השירים האלה.
~~~
אני שותה שוקו שלא הסכמתי שתכיני לי. חושבת למה זה קורה לי, למה היא מרביצה לי, למה הוא כבר לא אוהב אותי,
למה כולם זה כבר לא אותו דבר.
הטעם המתוק כבר ממזמן מיצה את עצמו,
הוא מרגיש מוזר בפה כמו חלודה.
ניקית לי תאמבטיה ועצם העובדה הזאת מרתיעה אותי. זו את שחסמת לי את הפה, כי ידעת שזה הצד החזק שלי מולך,
תמיד את סותמת לי תפה
הטיל מלבנון
בלילה
בזמן של הכוס מיים שלפני השינה
אני נעמדת מול חיזבאללה
רואה אותם טוב
אני פגיעה מאוד
מדמה טיל שיישלח רק לעברי
מתנפץ
לאלפי רסיסים שלי
מפולת חיי
כאבנים מתגלגלות וצוברות תאוצה
אני מתקדמת לעבר הסיום שיכריע אותי
שיכניע אותי כאבן מתגלגלת הסופחת
הרבה שלג ונאטמת לאט לאט אני מסתחררת
אני כבר בטוחה בהתרסקות מבינה את גורלי
את אובדני וזה כל כך עצוב אבל אולי זאת
בכלל המטרה
השער האחורי
בשער האחורי
תמיד אפגוש אותך
כל הדרכים
כל השבילים
כל התירוצים
גומעים אותי בשתיקה ומובילים
אליך
אני תמיד אמלט אליך
ולא אתה אליי
כי אתה תחכה לי שם תמיד
ניפוץ אשליה.
אני עשוייה מסוכר
כן, אני עשוייה מסוכר
אם פעם יהיה לי אומץ
אעמוד בגשם הסואן
אנמס,
אתפורר ואשאיר אחרי
שובל סוכר
אותיר מורשת עצובה לשיירות הנמלים
לופת
חזק בגרון
ומשאיר סימן
נותן רק ללשון לברוח
מוציא את העיניים
ובלחיים
זה לא משאיר מקום לצרוח
נתפסת מהשערות
אבל לא תוכלי להשתיק אותי
לא תוכלי
המילים שלי זורמות
המילים שלי זורמות,
פועמות,
המילים שלי זורמות על רצפת חדר האמבטיה
מבקשות להיעלם בין הבלטות
מצב הכינרת והמיים הזורמים בנחישות
מזכירים לי את כושר הביטוי שלי
המילים זורמות
הלב אטום
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
