עוצם עיניים, לוקח פנימה
תקופה טובה לשינויים.
בחדר יש לי ערימות של ארגזים
שורות על גבי שורות שכתובות על הדפים
ופתאום אני נשמע שונה, נראה שונה
ובמפנים זה כבר סיפור אחר לגמרי
ואני עוד לא מאמין שהשתנתי.
פעם הייתי שוכב לי במיטה
חושב על משמעות החיים
ועל חורים ועל סופים בלתי פתורים
ומנסה להשלים את החסר בשעות מאוחרות -
בנשים, באלכוהול, בדמיונות ובשירים
והיום אני מבין שהחור הזה היה אני.
וזה עוד לא שלם ועוד לא לגמרי,
והדרך ארוכה, ואני נופל וקם - נופל וקם
אבל איש חכם אמר פעם שאין יאוש בעולם כלל.
וכשהשחר עולה מודה אני לפניך
על כל מעשיך, על כל בריאתך
על זה שהתעוררתי בבקרים,
ועל כמה שרבו מעשיך אלוקים.
אני עוצם עיניים ולוקח פנימה,
ויודע שזו תקופה טובה לשינויים.