מתבגרת, יש עוד מה להוסיף?

המצברוח, המוזרות, האכזבה, הכישלון, הלבד

אני מנסה להגיד לעצמי שאני פרנואידית, שאני מגזימה, שכמה לבד אני כבר יכולה להרגיש? ההורים שלי פה, המשפחה שלי פה, החברים שלי פה אבל בכל זאת אני לבד.

לבד עם התחושות, לבד עם הסיפורים ולבד עם האכזבות.

לא מסוגלת לוותר יותר, לא מסוגלת לשתוק ולחייך יותר. לא מסוגלת לדבר סתם בלי כוונה.

נמאס לי מהשגרה, נמאס לי לקום בבוקר.

אני רוצה מישהו לדבר איתו, אבל לא סומכת על אף אחד.

אני במצב כל כך מסובך שיוצא שאני במצב מתמיד של: לישון-עכשיו

לא רוצה לראות אף אחד, לא רוצה שאף אחד יראה אותי.

אוחח הלוואי ויכולתי להעביר במילים את מה שהלב מרגיש

איככס אני נשמעת נורא

טוב זזתי.

ביי

עריכה 12.5 22:01

אה ונחשו מה?

אבא שלי גם מאוכזב ממני בנוסף להכל.

היום הזה פשוט נהיה יותר ויותר טוב מרגע לרגע.