שלום כווווולם!בבלוג האישי שלי התחלתי סיפור אז אני מעבירה אותו לפה!
תהנוווו=]
הדמויות:
שירה:
עוז:
עופר:
מיאה:
עמית:
רוני:
עידן:
ניר:
פרק1-"סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר"
"הלו?"
"היי שירוש מה קורה מושלמת?!"
"מיאה!הכל טוב מה איתך?"
"מעולה!תקשיבי היום אצלי בשמונה וחצי, מ-ס-י-ב-ה-!ודרך אגב...גם עוז שלך בא..."
"כן!גמאני באה!"
"חחח...טוב יאללה ניפגש, ביי"
"ביי"
שלומלום!אני שירה, בת 12+ וגרה בהרצליה.
אז, כמו ששמתם לב דרך השיחה שלי עם מיאה, החברה הכי טובה שלי, אני אוהבת את עוז!שהוא הכי הכי חתיך בעולם!אני והוא חברים כבר שלושה חודשים והכל בינינו פשוט מושלם:]
אז, אתם יודעים את הדברים העיקריים חוץ מדבר אחד:באותו ערב, נרצחתי.
זה היה ככה-
השעה 19:40
היתחלתי להיתארגן.כמובן שאני צריכה להיות הכי יפה בישביל עוז=]
אז לבשתי סקיני חמוד, מגפיים וטוניקה, הייתי מדהימה!
בשמונה ועשרה בערך היתחלתי ללכת לכיוון ביתה של מיאה, הלכתי וחשבתי על עוז, כמה שהוא מושלם ו...כמה הוא הכל!
פתאום, לא יכולתי לנשום!מישהו סתם לי את הפה, וגרר אותי לעבר סימטה חשוכה
"עכשיו תקשיבי לי טוב!את עושה מה שאני אומר לך!קפיש?!"
הינהנתי בראשי.
הוא סחב אותי לדירה קטנה עם חדר שינה ושירותים.
הוא הוריד ממני את המגפיים ואת הבגדים, התפשט.
באותו הלילה, הוא גנב את בתוליי.הירגשתי כ"כ מלוכלכת...
לאחר מכן הוא התלבש וגרר אותי למאוחרי דירתו.
שם, מתחת לקרטון היה סכין, הוא החל לדקור אותי בבטן ובלב.
"דיי!תפסיק!אחחחח..."צרחתי ובכיתי, ביקשתי לרחמים, עד שלא הרגשתי כלום.
לפתע עמדתי ליד וראיתי את גופי שוכב שם, מלא דם ובעיניי מבט כאוב, של סבל ובושה.
האיש התחיל לרוץ, ואני עמדתי ליד גופתי והיתכופפתי עליה.
"אני מבטיחה, אני עוד אגלה מי זה ואוריד לו את המסכה מהראש."
הסמטה הייתה ריקה מאדם ואני נותרתי שם.
ממלמלת בראשי "אני מתה."
"אל תדאגי, הכל יהיה בסדר."
"מה?מי זה?"
"אני אהיה המורה שלך לבנתיים עד שתביני איך זה הולך פה."
"איפה זה פה?!מה קרה?!"
"את מתה."
"לאאאאא!!!!לא ידעתי!!!אז סתם אני שוכבת פה ככה!!!"
"יופי...נדפקתי עם עוד צינית..."
"מה?!מה אתה רוצה מהחיים שלי?!"
"אז זהו שאני לא רוצה כלום מהחיים שלך, כי כבר אין לך חיים!חחחחח...."
"חה חה חה מאוד מצחיק!עכשיו אתה מוכן בבקשה להסביר?"
"בטח למה לא?!הרי אני מקבל על זה כסף...זאת העבודה שלי מאמי."
"נווו דבר כבר י'חופר!"
"טוב טוב, תרגיעי!את מתה, לאלוהים כרגע נשלח מכתב על מותך והוא יחליט עם תהיי בגן עדן או גיהנום ע"פ המעשים שלך.עכשיו בואי תני לי יד נעלה ונראה מה הוא יגיד."
"וואו!קול!חחח..."
פתאום התחלנו לעלות למעלה, ראיתי את כל העיר!זה היה מדהים!נכנסו לתוך עננים אפלים עד עננים לבנים עד שעמדנו עליהם!
"העלמה שירה כהן, נרצחה ע"י אלמוני.גן עדן, גיהנום?!"
"מממ..."הירהר לו אלוהים "גן עדן"
"רגע!אני רוצה לרדת!אני רוצה לראות מי עשה את זה"
"אני חושש שזה בלתי אפשרי עלמה.נקסט!"
"לא!בבקשהההההה!!!"
"יואו איזו קרציה!"
"אתה מספר לי?!"אמר המורה שלי...
"היי!"הערתי.
"טוב, מתקבל."
"יאי!"
פתאום קפצה המחשבה בתוכי, ש...אני עדיין מתה.זהו!החיים שלי נגמרו ואני לא יחזור!ואף אחד לא יודע מזה!
"יאללה פרעושית בואי כבר!"אמר המורה
"אתה יודע...בכלל עוד לא הצגת את עצמך!"
"עופר בר שאול נעים להכיר, עכשיו קדימה!לדרך"
החזקנו ידיים וירדנו למטה.
ירד גשם בחוץ, חבל שלא יכולתי להרגיש אותו.
ראיתי שוב את גופתי, שוכבת לבד כאבן שאין לה הופכין.
"איך יגלו שנרצחתי?!"
"שאלה טובה פרעושית..."
"בוא!נלך למיאה!ניתן להם סימן!"
"אוחחחח איזה דפקהההה!"
אצל מיאה-
עוז:"נווו איפה שירה?!כבר התקשרתי עליה אלף פעם!"
"לא יודעת...זה באמת מוזר ולא מתאים לה..."אמרה עמית.
"עמית...נראלי שקרה לה משהו!אני הולך לחפש אותה"
"אני באה איתך!"
עוז ועמית התחילו לרוץ לכיוון הבית שלי, אני ועופר רצנו לכיוון הבית של מיאה עד ש...ראיתי אותם.
ברור שהם לא ראו אותי.
"זה הם!עוז!עמית!"צרחתי ונופפתי להם בידיים!
"תגידי את לא רואה סרטים?!הם לא שומעים ולא רואים אותך!"
"אוףףףף!!!אולי אם הוא יעבור דרכי הוא ירגיש משהו!"
רצתי עליו ורק...חיבקתי אותו.
עוז עצר ומילמל את שמי..."שירה...איפה את יפאשלי?..."
"פה מאמי...פה..."לחשתי לו...
הוא ועמית המשיכו לרוץ עד שראו כתמי דם ביציאה מביתי, הם עקבו אחר הדם עד הדירה, היא הייתה מבולגנת והמיטה אדומה כולה...עוז החל לרעוד..
"לאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!"צרחה עמית
"מה?!מה קרה?!"עוז הלך לעבר עמית ליד החלון ושניהם הסתכלו על הגופה שלי, מכוסה בדם.
"לא!לא שירה!זה לא יכול לקרות!"צרח עוז.
הם ירדו למטה, הלכו לגופה בפרצופים שבורים...
עוז התכופף לגופי, בכה בכי היסטרי וצרח...ישבתי לידו וחיבקתי אותו..
"עוז!עוז!"לא יכולתי לעצור את עצמי ובכיתי איתו.
"לא!לא!שירה...אההההההההה!!!!!!!!אני אוהב אותך!!!את לא מתה!את לא מתה!"
עוז התקשר לאמבולנס אבל זה כר היה מאוחר מידי...והוא ידע.
עופר משך אותי מעוז, ניסיתי לחזור אליו, לנשק אותו..רק נשיקה אחת אחרונה...
"בואי שירה...נעלה...נחזור מחר..זה כבר מאוחר."
"לא!!!עוז!!!"בכיתי כ"כ חזק.
עופר משך אותי ועלינו למעלה.
שמעתי את הצעקה האחרונה של עוז:"אני עוד יתפוס את מי שעשה לך את זה חיימשלי!אני נשבע לך!!!"
פרק2-ככה זה נגמר, וככה זה מתחיל
מאירועי הפרקים האחרונים:
עופר משך אותי מעוז, ניסיתי לחזור אליו, לנשק אותו..רק נשיקה אחת אחרונה...
"בואי שירה...נעלה...נחזור מחר..זה כבר מאוחר."
"לא!!!עוז!!!"בכיתי כ"כ חזק.
עופר משך אותי ועלינו למעלה.
שמעתי את הצעקה האחרונה של עוז:"אני עוד יתפוס את מי שעשה לך את זה חיימשלי!אני נשבע לך!!!"
הפרק:
אני ועופר עלינו למעלה, התחלתי לרוץ מהר, עופר החל לרוץ אחריי. שמתי את ידיי על הפנים שלא יראו שאני בוכה...בום!נתקלתי באיזה מישהו..."סליחה"אמרתי והמשכתי לרוץ, העננים מתחתיי לא נגמרו ונזכרתי שאין לי לאן לרוץ.אז ישבתי על הענן ובכיתי.
המישהו הזה שניתקלתי בו בא אליי וחיבק אותי.חיבוק שהייתי צריכה הרבה זמן...
"היי"הוא אמר
"היי..."
"שמעי אני ממש מבין אותך...ראינו את מה שהיה בטלהעדן"
"מה?טלהעדן?"
"טלויזיה של גן עדן."
"אהה...אוקיי...איך קוראים לך?"
"עידן,אז, כבר קיבלת ת'דירה שלך?יש לך שותף?"
"שו?!קצת...ברחתי למורה שלי...."
"חחחח....שובבה שכמותך:]"
"בואנה י'עכברושית!מה את בורחת לי ככה?!חיפשתי אותך כאן בכל הגן!אה עידן מה קורה גבר?!"צעק עופר בעודו מתנשף.
"אל תקרא לי ככה י'ערס מצוי!"
"אוווו...קשוחה!כמו שאני אוהב אותה, נשמע יפאשליי"אמר עופר ועשה מבט...
"אהה...הכל טוב"עידן ענה
"טוב יאללה בואי יש לי עוד מלאן דברים להסביר לך...נשמע קדימה!"
"שמעתי דירה שותפים!"
"כן בואי"
הלכנו לעבר דלפק עם מסך שבו מצויירת טבלה עם מלא שמות ומספר דירה.
"אוקיי, דירה 2238, יאללה כפרע"
"איזה מאגניבבבבב!"צעקתי.
הגענו לשכונת "גני עולם" עלינו במעלית של ביניין מפואר
"יאללה תחרות עד הדירה?!"הצעתי
"לא תנצחי אותי!"
"אווווו אני כן!אני ממש טובה בזה!"
"לא כשהמכנסיים שלך למטה!ראיתי את זה ביומני האומנת!"הוא אמר והוריד לי ת'מיכנסיים והתחיל לרוץ לדירה!רצתי אחריו והוא נעל ת'דלת.
"עופר!י'חתיכת ערס מצוי תפתח ת'דלת ומהר!!!אני ירצח אותך!!!"
פתאום דלת המעלית נפתחה,
"הייי, זה הגיע לקומה ה-10..."
"תביא לי את זה!!!"
זה היה צמיד שעוז קנה לי, צמיד זהב...כנראה הוא נפל לי.
"הייתי מעדיף לקבל תודה...אני ניר, את?"
"תודה...שירה."
"היי שירה!אגב, התחתונים שלך ממש יפים!"
"פאק!"אמרתי והרמתי ת'מכנסיים.
"אהווו!!!כפרעלייך רוצה לראות ת'דירה?!"עופר צעק משם.
"כן!גו גו גו!"
"דעעעעע"הוא צעק שוב ופתח ת'דלת.
"ו-ו-א-ו"הדירה פשוט מדהימה!סוויטה בבית מלון!
"אני בשוק אני בהלם אני ה=מ=ו=מ=ה!"עופר צעק
"הייי, את השותפה החדשה?"אמרה רוני
"כה, שירה"
"טוב!ניר, עופר הערס תחפפו!"היא צעקה לבנים.
"יאללה ביי נשמות!!!שירה מותק בשתיים אני פה יש ת'הלוויה שלך מאמי"עופר צעק לנו
"מה?!"
"מה מה?!ההלוויה שלך!נלך ונראה איך שם, מי בא ומה יהיה!ביו'שש"
"בייי, שירה נדבר"
"ביי ניר"
בשתיים בארץ-
כולם היו שם, כל החברים, כל המשפחה, כולם.
עוז עמד ליד חבר שלו ובכה, והוריי עמדו מקדימה, בכו וצעקו לשמיים.
"עופר לא ניראלי שאני יכולה לראות את זה"אמרתי לו כשדמעות מתפרצות מעייני."
"את חייבת, זה חוק"
עוז התחיל ללכת לעבר המיקרופון ואמר:"טוב, לא הכנתי נאום או משהו, רק דברים מהלב להגיד לך יפאשלי,
את החיים שלי,
אנ'לא יודע איך אני ימשיך בילעדייך...את היית הכל, כ"כ יפה, כ"כ מושלמת...את לא יכולה לתאר לעצמך כמה אני אוהב אותך.ועכשיו...אני לא יודע מה לעשות.איך אני יוכל לבוא לביצפר בלי ליפול מהנשיקות שלך, בלי לבהות בך בשיעורים, בעיינים היפות והנוצצות שלך?איך אני יבלה ת'סופישבוע בילעדייך?!בלי החיוך המקסים שלך?!ואיך אני יחיה בלי להרגיש את היד שלך אוחזת בידי ובלי החיבוקים החמים והאוהבים שלך?!ת'אמת, אנ'לא מבין למה היית חייבת ללכת עכשיו...שהכל היה מושלם.כנראה שתמיד משהו חייב לדפוק הכל, אבל לא ציפתי שהמשהו הזה יהיה שאת...שאת...תמותי."הוא התחיל לרוץ, ויצא מבית העלמין.
לא יכולתי יותר...עליתי למעלה עם עופר, הלכתי לדירה ובכיתי...
פתאום הדלת נפתחה, עידן עמד שם.
הוא רץ אליי ואמר:"גילתי שאהבה ממבט ראשון באמת קיימת..."
"יופי!מזל טוב!"אמרתי לו וניגבתי את הדמעות.
"שירה, אני יודע שאנחנו לא בידיוק מכירים ועוז וכל זה...אבל, אני אוהב אותך!"
איך?!
אההבתם?!גייייייבוXD
שלכם לנצח,
מורקיקוצ'יייי:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
