penetration to my mind

ואיש לא יכול לי. אני אדנית לעצמי וצרכי אינם מניעי. הגיע הזמן לעשות סלקציה, להשאיר דבר בחוץ, להשמיד אותם. הגיע הזמן לפתוח עיניים בבוקר ולחייך חיוך אמיתי, ולפלרטט עם המראה אחרי שצחצחתי שיניים. הגיע הזמן להעניק בחזרה לכל אותם אנשים שהחזיקו אותי על הרגלים. כי אני עצמאית, ואין שניה לי. לזרוק את הכל לפח זה אגואיזם נטו. איש לא יוכל למלא את החלל שיוותר עם העדרי. הגיע הזמן=)

כנראה שפשוט הייתי צריכה לטעום את התחתית שנית על מנת להבין שאני יותר טובה מזה.

אני רוצה להכנס לחיים של מישהו, אני רוצה  לדפוק לו את השכל. מישהו מושלם שכזה, מוצלח בהכל, דוגמא ומופת. אני רוצה לגזול ממנו את טיפת השפיות האחרונה. אני רוצה שיבכה ושיצרח, שיכה בלי רחמים, שיאבד ויפסיד. שיפול. שיכעס וירתח, ידפוק על דלת ביתי ויאיים לפרוץ את חדרי. שיגיד לי שהוא אוהב אותי ושאני אפנה לו את הגב. ואחזור. רק בשביל לדפוק לו את השכל עוד יותר.

אני רוצה להעביר את זה הלאה.

what do you do

when you know

 that something is bad for you

but you still

can't let go

בלי בגדים, הרקויאם של מוצארט ברקע ומכחול ביד...

אני מאושרת.