עברה עליי שנה מתישה נפשית ששחקה אותי והוציאה ממני את טיפת שמחת החיים האחרונה שקיוויתי שנותרה בי. שקעתי בדכאון עמוק שניסיתי לצאת ממנו באמצעות אכילה וכך שקעתי לדיכאון עמוק עוד יותר. נחשפתי בפעם הראשונה לבולימיה ונשאבתי פנימה. הרגשתי נבגדת מאחותי שהייתה הבן אנוש היחיד שהרשתי לו להכיר אותי על רוב צדדי. איבדתי אמון במוסד המשפחה ופקחתי עיניים לגלות שמודל החיקוי שלי בחיים הוא לא יותר מאשר בן אדם מין המניין שמעלותיו לא עולות על מגרעותיו.
אבל אז לפתע לקראת סוף השנה קרה משהו שאני לא יכולה להצביע עליו, מישהו הצליח למשות אותי אל המים הרדודים שאיתם אני מסוגלת להתמודד כל עוד אני מודעת לגבולות ולסכנות. ומידי פעם אני עושה גיחה קצרה אל המקום המאיים הזה אך הוא מהווה עבורי עוגן. ואז באופן פתאומי אף יותר, הצלחתי להתאהב או לפחות להרגיש רגש כה עז שבחיי לא חויתי. ולזכות באהבה חזרה, מבן אדם שאני כל כך מעריכה אותו מעצם היותו מי שהוא. ובעיניו כל חסרונותי הן תכונות טובות והומניות. ובעיניו אני אדם נפלא מעין כמוהו. וזה לא שאני משקרת לו, אלא פשוט ככה הוא רואה אותי.
ואני מחליטה בפעם המי יודע כמה שאני יוצאת מהמים, שבה לאדמה ושולחת שורשים. והפעם אני לא לבד, הפעם אני אצליח. כך שאני מאחלת לעצמי, ולכם, ולכולם, שהשנה הבאה תהיה טובה יותר מזאת. ושתצליחו להגשים את עצמכם בכל תחום, שנת שגשוג, והכי חשוב- שנת אהבה.
ובנימה הכי אופטימית שאפשר- שנה טובה לכם וחג שמח=)
אוהבת, rein