שבוע מלא רופאים מלוא החופן. לא יודעת איך יצא.
העיניים בסדר - מקרוב אני מעדיפה להוריד משקפיים, וגם לא צריכה אותן בשביל לקרוא. זה כיף. צריכה להמשיך עם הטיפות בעין המנותחת, רואה ברור מדי :) ובעין השנייה קיבלתי סטרואידים - לנסות לחזק שם משהו, כדי שיהיה יותר מאוזן בין שתיהן. אני נורא עייפה ואייפה והייפה. העיניים מתעייפות לי מהר, כבר בצהריים אני רוצה לישון שוב. כל יום הולכת לישון פחות או יותר מוקדם. היום קצת כותבת פה רק כדי להשאיר איזו טביעת אצבע נוטפת טיפות עיניים. הייתי אצל גסטרו. צריכה לעבור בדיקות. הוא גבר יפה אבל לא הבנתי על איזה חתיך מדברת החברה שלי (יש לי טעם מוזר?). אבל הוא באמת איש נחמד ומרגיע מאוד. והלכנו להומאופת, אני לנטורופתית, לרפלקסולוג (היה מעולה אבל אני לא כל כך אוהבת - זה קצת כואב לפעמים, ואני רגישה ברגליים כנראה, אני אוהבת יותר שיאצו. אבל אין ספק שרפלקסולוגיה משפיעה חזק מאד על הגוף), לרופא עיניים ונדמה לי שהיה עוד אופא..
מטופל שאני מאד אוהבת (והוא גם נער כל כך יפה, וגדל מול עיני, והסיפוק הכי גדול שלי הוא זה שאני מחזקת אותו מול עולם בלתי נסבל, וכיף לי לראות איך הוא צומח) שהיום סיפר לי לראשונה (וזה היה מאד חמוד מצידו) למה הוא אוהב כל כך את המשפט שאני אומרת בסוף כל פגישה: אנחנו צריכים לסיים - כי זה תמיד נשמע לו כאילו אני אומרת: אנחנו צריכים להתאהב :) ומייד נפנף ביד, כדי שאחשוב שזה לא חשוב :) טוב אני ממש לא יכולה להקליד עוד, כואבות לי העיניים :( לילה טוב
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
