אני מאד אוהבת את השיר הזה, כל כולו כולו.
זה כואב להכיר מישהו חדש חשבתי תוך שינה בלילה מלא כאבי בטן (אתמול הלכתי לשיאצו)
כל פעם זה מפתיע אותי הגוף. כאילו שהוא ישות, הו אני לא יכולה להגיד ישות אחרת, אבל מה שיש בתוך הגוף, לפעמים ממש חבל לי שלא הכרתי את הדברים האלה יותר קודם. אין לי ספק שהגוף יכול היה (אילו הקשבתי לו) להביא אותי למקומות הרבה יותר נכונים לי.
הכי אני אוהבת שהמוזיקה משתנה באמצע, מתחזקת, יש בזה משהו היולי כל כך, אני אוהבת את הדיבורים הקטנים של המוזיקה שמשתרבבים פה ושם, מוזיקה זה הכי כמו לעוף בשמיים כמו ציפור
זה כואב להכיר מישהו חדש
אני מתקרבת ומתרחקת
תופסת את עצמי מתרחקת
ומתקרבת מחדש, רק כדי לא לברוח כתמיד
אין לי מושג מה אמצא שם
אבל בינתיים
יש לזה צבע כחול של ים
צמרמורות מתפשטות על העור הלח והחם בעדינות ובנחישות כשאת מקשיבה למוזיקה שמשתלטת לך על המוח שמנגנת על שולי פתחי האף על ריסייך שלופתת כך שלא תזוזי ממקומך מקשיבה
שאוחזת בך: תקשיבי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
