חול וצדפים ושמש מסנוורת, רוח ומלח וחום שמטרתם לייבש אותך ולהפוך אותך לאחת משלל הצדפים שעל החוף, להתערבב בחול, להיגרף במים ולחזור בחזרה. נשמה מתרוקנת מכל עסיסיות בשרה והופכת למבנה הקשיח של הסידן המרכיב את מעטפת הצדפה, נשאר רק המבנה ועליו צבעים דהויים, נותרת הצורה, לעתים יפהפייה, לעתים רכה ועגולה
ציור שציירתי לפני איזו שנה וחוזרת אליו עכשיו (יצא לי קצת עקום, לא יודעת איך מיישרים בפיקאסה..)
כואבים לי מאד השרירים שבירך הפנימית :) לא יודעת למה בדיוק זה משעשע אותי.
חוץ מזה אתמול הלכתי לספר - עכשיו יש לי צבע אחר וגם קצת גוונים בלונדיניים :) משעשע עוד יותר. הספר היה בשוק הפשפשים - ישבנו בפנים והצצנו דרך החלונות החוצה אל השוק. הייתי עם א' ועם הבת שלי, היה מאד נחמד בסך הכל. הערב יש מפגש של הצוות - י' הזמין את כולנו אליו הביתה - הוא גר עם בן זוגו, ויש להם גם בת, במרכז תל אביב, צירוף אקלקטי מצומצם אך חביב של אנשים, מכל מיני סוגים וצורות.. גם זה משעשע. לפעמים אפשר להיות משועשע ואטום לכל הרבדים של כאב שחבויים מתחת. אבל אלה החיים ואין ברירה, וכל עוד יש לך לחם אגוזים טוב וגבינת גאודה מעליו, שימי זין (שאין לך, אבל לא חשוב :) על הכל
וקומי כבר לסדר את המיטה ולטגן שניצלים (בעצם, לטגן את המיטה ולסדר את השניצלים)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
