אין גלות, אין!!!

אני מנסה להיות כמה אמיתית שאפשר.
מנסה להפתח.
אבל יש דברים שאי אפשר לספר.
שאי אפשר לשתף, וזה קשה.
שאפילו את האנשים שהכי הכי חשובים לך אתה לא יכול לשתף בדבר הזה, שמציק לי כל כך.
שהולך איתי לכל מקום.
שנמצא איתי בכל מקום.
בכל רגע, כל שנייה.
לא עוזב, לא מרפה.
אני יודעת שבזמן האחרון אני מתנהגת רע.

אין לי גבולות.
אני פוגעת באנשים שהכי הכי חשובים לי.
ואני לא חושבת לפני.
ואחרי זה אני מצטערת.
והם סולחים.
אבל אני לא הייתי בכלל צריכה לעשות את זה מלכהתחילה.
אני כל כך מצטערת אם אני עושה לכם דברים לא רצוניים.
סליחה.
והיום,
הילד הזה כל כך פגע בי.
הוא עשה את זה בצחוק.
והוא עשה את זה בתמימות.
אבל הוא פגע בנקודת החולשה שלי.
במקום שאני הכי רגישה בו.
במקום שהכי מפריע לי כרגע.
וברגע שאמרו לי, לא האמנתי.

באמת שלא.
אפילו בחלומות הכי שחורים שלי לא הייתי מדמיינת לי את זה ככה.
ויש רגעים, שפשוט בא לי להעלם.
לא להיות פה.
והרוב העמדת פנים.
יש רגעים שאני באמת שמחה, אני מודה.
אבל יש רגעים שבא לי למות.
אני יודעת שזה קשה.

אבל אני מפחדת. כל כך מפחדת.
אני פחדת שהוא יכנס לעולם הזה.
אני לא רוצה שזה יקרה לו.
הוא יותר מידי חשוב לי.
הכי חשוב לי בעולם.
ואני לא אתן לו ליפול.
בחיים!
ובתקופה הזו, אני אהיה חזקה.
אם לא בשבילו אז בשביל עצמי.
ואם לא בשביל עצמי אז בשביל האנשים שסובבים אותי.
***

חרא תקופה.
אני חיה באשליות שהכל מושלם.
אני גומרת לעצמי להאמין במשו שאני יודעת שהוא לא נכון.
אף אחד לא מושלם!
אף אחד.
גם לא הוא.
גם לא אני.

גם לא בר רפאלי.
תבינו!
אף אחד לא מושלם!