אני באמת מנסה להסתכל על חצי הכוס המלאה.
תמיד משו מתפקשש.
תמיד אני יוצאת צומי.
אני באמת יודעת שאני לא כזו.
אני רבה עם חברות שלי.
אני מאבדת את כל היקר לי.
ושוב יצאתי צומי.
כל מה שאני נוגעת בו, נהרס.
נגיד היום במקהלה, לא שרתי בית, למרות שידעתי שאני יכולה, הוא פשוט לא נתן לי צ'אנס.
הטלפון כבר לא מצלצל וגם לא הפלאפון.
אני יודעת שאני חוזרת למצב שהייתי בו בתחילת השנה.
ששוב אני מעצבנת.
ששוב אני צוחקת בלי סיבה,
יש כאלו שאומרים שזה מזיוף.
שאני מטומטמת.
אני יודעת שאני לא הדבר הכי יפה בעולם הזה.
גם לא הכי חכמה בעולם הזה.
לא מיוחדת.
לא מצחיקה.
לא מוכשרת.
זה מה שאני מפיקה מכל מה שעובר עלי.
ברור שאני נהנית, אבל לא כמו פעם.
אני מסתכלת לאחור, על כל מה שנעשה.
כל מה שיכולתי לשנות.
מכל מה שיכולתי להנות.
והוא, לא יודע שהוא פגע בי, ז'תומרת הוא לא יודע במה הוא פגע בי.
ואני אפילו לא יכולה לומר לו.
כי אז אני אצא זבל.
ועכשיו, כשאני לא אומרת לו, אני יוצאת זבל.
עדיף שאני אשתוק, שאני אשמור דברים בבטן.
אומרים לי שאני צריכה להתקיף מתי שפוגעים בי, או לפחות לספר מה עשו.
ואני יודעת שקשה לי לשמור סודות.
והמון דברים מתערבבים לי בבטן.
אני כבר משתגעת.
ובעצם, איך אפשר שלא להשתגע,
מבחנים,
עבודות,
חברות,
ריבים,
סודות,
תככים
עקיצות.
אני כבר כל כך מחכה למחנה הזה.
שאני אוכל כבר להשתחרר מכל הלחץ פה.
מכל זה שאני צריכה לרדוף אחרי חברות, שיפגשו איתי.
ואני רואה ת'ילדה הזו, ופשוט לא מוצאת שום פגם.
היא פשוט מ-ו-ש-למ-ת.
ואני בתחילת השנה, חשבתי שאני מושלמת.
כנראה, שמטעויות לומדים.
שציפיות זה לכריות.
שכל זה גדול עלי.
לפעמים אני חושבת,
על הדבר הגרוע מכל,
להתאבד.
אבל אני יודעת שאני לא יכולה.
כי מה זה יעשה למשפחה שלי?!
וגם...אינלי ממש אומץ.
אני רואה ת'ילדה ההיא,
ומקנאה, איך היא יכולה לשמוח מהחיים כל כך?!
הגישה שלה מדהימה אותי.
אני לא יכולה לשתף באף אחד.
אני לא רוצה לשמוע דעה מאף אחד.
אני לא רוצה שתשפטו אותי.
אני רוצה להיות אני.
ושוב אני אומרת
ברגשות אי אפשר לשלוט.
רק שתדעו...
שאני לא הולכת להשתנות בשביל אף אחד.
רק בשביל עצמי.
עפתי לכרית...
לשים עליה ציפית...
*עריכה: 17:58*
רגע של פריקה...
"הזדמנות שנייה בשום מחיר
היית רע היית טוב אליי
פה נגמר ושם התחיל קשה
לראות הכל פשוט קרוב מידי
מחשבות שקופות אין לי אוויר
כל כך חשוף רואים הכל עליי
גם אם בחללים שונים הרבה
כתובות הכל תמיד רחוק מידי
אין לי מקום
אין לי מקום בשבילי
הזדמנות שנייה מילים יפות
בלי משמעות אתה קורא אליי
תמונות של ציפורים במסדרונות
קרים טובעים בתוך קירות זהב
כיבוי אורות הכוכבים מביא
אותי לבוקר שנופל אליי
בפנים ריקות נושא פרחים אתה
חוזר אתה בא אליי
אין לי מקום
אין לי מקום בשבילי"