אני צומי פסדר?
מאושרים?
אני לא רוצה לריב.
אין לי כוח לריבים.
זה גדול עלי.
כנראה שאני ילדה כזאת שרוצה צומי בסדר?
כמו כל אחד אחר.
עכשיו תראו...
אתם רוצים,תעשו עלי חרם.
למרות שזה בדיוק מה שאתם עושים.
נמאס לי שאתם כל החיים שלכם מחפשים אקשן.
פרשתי, אין מה לעשות.
אתם כל כך מעצבנים אותי.
כל כך פוגעים.
אולי אתם לא מרגישים.
עזבו אותי.
אני לא בנויה לזה.
אני לא רוצה שום אשכול. כנראה שטעיתי כשחזרתי.
סתם מבאס אותי מה שאתם עושים.
סתם מעצבן. סתם מרגיז.
סתם מחרפן אותי.
אולי אחרים יגידו שזה שטחי שאני שמה על מה שהם אומרים, שאני צריכה לעשות מה שבא לי. אני יודעת שזה היה רעיון שלו.
אבל מה הקטע גם לשתף אותי.
אני חושבת שאין לכם לב.
אני יודעת שגם תגידו שאני עושה סצנות.
אני ילדה שעושה סצנות.
אני מגעילה,אני כלבה,אני צומי,אני פוסטמה... אני מציפנית. אבל זאת אני.
לא מתאים לכם.
אז אל תהיו חברים שלי.
זאת אני וככה נולדתי. חבל שאתם לא מקבלים אותי כמו שאני.
אני צומי.
חבל שככה אתם עושים את זה.
ומה שאתם עושים זו כבר השפלה.
אתם סתם מעליבים בי.
אני לא רוצה להשוויץ אבל...
וכן בלעדי הפורום לא חי.
אני היחידה שמגיבה.
אתם לא מזיזים ת'תחת שלכם.
אני יודעת שעוד יומיים הכל יחזור לשגרה.
אבל אני לא הולכת לחזור.
אני לא רוצה שתפתחו אשכול.
אני לא רוצה שתעליבו.
אני לא רוצה שתרדו עלי.
רק תעזבו אותי.
הפורום הוא לא כל החיים שלי.
יש חיים מעבר לפורום.
תאמינו לי שאם תמשיכו ככה להתייחס לאחרים, זה לא יוביל אתכם רחוק.
כן,אני כועסת,אני פגועה.
אבל אין לי כוח לריב איתכם.
לילה טוב ושבוע טוב.
-עפריקוצצצ' שרוצה צומי-