אתמול חשבתי על המון דברים..בכיתי איזה 3 פעמים ...
לא משנה.
אתמול בלילה הייתה ת'בר מצווה של שחר:)
היה כל כך כייף ומצחיק.
אני ואלעד התחרפנו...
וכולם היו כל כך נחמדים..
פגשתי מלא ילדות משנה שעברה.
והימרתי מללללא!
ואני ונדב הרווחנו 400 דולר:)
זה מלא!
וזהו בתכלס..
מחכה לבר מצווה הבאה..
הנה עוד פרק..
פרק י'- לסלוח או לא? זו השאלה.
שמענו זכוכית מתנפצת ואז להפתעתנו ראינו את החתלתולה שלי, גילו.
"גילו, מה את עושה פה, מאמי, הבהלת אותנו." דיברתי אליה כאילו היא בן אדם והרמתי אותה לידי... יוני נאנח ונשם ממש כבד. לא הבנתי מה קורה איתו.
"יוני, אתה בסדר" שאלתי, מודאגת.
"אני בסדר." השתעל.
"בטוח." שאלתי אותו.
"כן!" צעק והשתעל לאחר מכן נפל על הרצפה ומאפו נזל דם סמיך.
"שיט!" צעקתי.
"מה אני עושה עכשיו?" הוספתי וממצחי נזלו טיפות זיעה. בחיים לא הייתי במצב כזה שמישהו מתעלף בביתי ועוד בגלל חתולה. אני לא ידעתי מה לעשות ולכן התקשרתי לליאור.( אחותי התאומה שהזכרתי אותה בפרק א').
"הלו" שמעתי המעבר לקו.
"ליאור, את חייבת לעזור לי. יוני עבד עלי שהוא הולך להתאבד ואני האמנתי ובכיתי ואז הוא הגיע משום מקום והכנסתי אותו הביתה ושמעתי זכוכית מתנפצת וזו בעצם הייתה גילו. והוא מאוד נלחץ והתעלף. ואני לא יודעת מה לעשות." סיפרתי לה את כל הסיפור.
"דבר ראשון, תירגעי." כוונתה הייתה להרגיע אבל תמיד כשהיא אומרת את זה, זה מראה ,שהמצב ממש מסוכן.
"טוב, נרגעתי." שיקרתי לה, לאחותי התאומה שיודעת עלי הכל.
"את לא נרגעת" צווחה עלי.
"איך אני יכולה להירגע כשמישהו מתעלף אצלי בבית." כעסתי.
"טוב לא חשוב. תביאי את דלי השטיפה שלך ותמלאי בו מים ותשפכי על יוני. בעצם. איזה מן שם זה יוני?" שאלה את עצמה אך בלי כוונה בקול רם.
"תגידי את בסדר?"
***
-עפריקוצצצ'-