אין גלות, אין!!!

היי..
כן, זאת שוב אני.
יש לי משו לומר...
אבל אף אחד לא יקשיב.
אני בטוחה.
אז ככה:
מי שאני מדברת אליה,יודעת.
אני לא יודעת איך להתחיל אש אני פשוט אדבר.
במילים יכתבו מתוך הלב.
את פגעת בי,אולי את לא שמה לב.
אבל את פגעת בי. לא מבחינה פיזית.
לא בכוונה.
מבלי משים.
את פשוט פוגעת.
השתנית.
את משחקת במשחק.
ובמקרה הזה אני המשחק.
וזה כואב.
אולי מבחוץ אני נראית שמחה,לא פועה,אבל בפנים...
אף אחד בחיים לא ידע.
אף אחד לא יודע.
אף אחד אף פעם לא יבין.
מה עובר עלי.
זה גדול עלי.
אני לא יכולה.
אם היה לי אומץ..רק אם היה לי טיפת אומץ.
אבל אין לי.
אולי את לא שמה לב.
את הולכת אם אחרות.
אני מרגישה נבגדת.
אולי אני לא צריכה להרגיש ככה.
אני יודעת שלעולם לא תדעי שאני רושמת את זה עלייך.
את גם,כמו כולם.בחיים לא תביני.
את מתייחסת אלי.כאילו אני בובה.

ועכשיו אני בוכה.
אני לא בוכה עליך.
אני בוכה מהכל.
מהחיים שלי.
מהחברות.
המון דברים יהיו תמיד עם הרבה סימני שאלה.
רק דבר אחד אני יודעת.
את לא אותה ילדה.
את כבר לא מיוחדת.
את אחרת.
את שמחה.
בלעדי.
אני יודעת שאת מעדיפה אותה...
ואני לא אומרת על זה כלום.
אני שותקת.
ברגע שהיא מופיעה,החיוך הופך מזיוף.
השמחה שלי מתפוגגת.
ממה שאני שמה לב,היא פשוט מושלמת.
ואולי אני מקנאה.
אני לעולם לא אומר לך.וגם לא לה.
שתיכן פגעתן בי,וגם אם תבינו מה שקרה.
כבר יהיה מאוחר מדי.
אני אסלח.אבל זה לא יהיה אותו דבר.
כבר עכשיו זה לא אותו דבר.
אולי אני מקנאה בכן,שאתם חברות כאלה טובות.
ואני יודעת,שאני לא צריכה לקנא.
כי גם לי יש המון חברות...
אבל חלמתי תמיד על חברה הכי טובה.
כנראה שזה תמיד ישאר בגדר חלום.
אני בוכה.
בוכה על הכל.
שתיכן חברת שלי,לטוב ולרע.
אבל אני עצובה.
כואב לי.
בלב.
ורק שתדעי,שבזמן שאת בכית,בגללה,אני באתי אליך,ואת צעקת עלי,כהרגלך.
יש אנשים שרק רוצים בטובתך.
חבל...
אנ'לא רוצה לסכסך,אבל רק שתדעי,שכשאת בכית,היא צחקה עליך,היא ריכלה עלייך,עם עוד כמה חברות.
ושוב פעם,אנ'לא רוצה לסכסך.
יש אנשים שרק רוצים בטובתך.
אבל את רק עם הראש בקיר,כאילו לא רואה.
או שאולי,לא רוצה לראות?

את השאלה הזאת תשאלי את עצמך.
אבל רק שתמיד תדעי,שיש פה מישו בשבילך.
למרות הכל.
אולי מתישו האהבה הזו תסתיים?
בגללך..
חבל שאת עושה את זה,
שאת הוסת את היחסים בינינו..
והיא,לא רואה אותך ממטר,מנצלת אותך.
תזכרי את הדברים האלה.
וכשאת תביני,מתישו אני מקווה,אז זה כבר יהיה מאוחר.
אני מקווה שתגלי את זה בקרוב.
למרות הכל, הכל רק תקוות.
מתישהו תגיע האמת???
זו שאלה שתשאלי את עצמך....
אין לי יותר מה לומר.
אף אחד לא חייב להגיב.
אף אחד לא מבין.אף אחד גם לא יבין.
מה עובר עלי.
זה השיר,שמשקף הכל: