אין גלות, אין!!!

פרק ז'- סתם עוד יום צילומים

נכנסתי לחדר ההלבשה הפרטי שלי ולפני התגלו עשרות בגדים. צבעוניים, חלקים,ססגוניים ומיוחדים מאוד.אך לפתע ראיתי את השמלה המושלמת. היא הייתה כה מיוחדת. סגולה עם מחשוף קטן וגב חשוף, עם נצנצים ואיפור נראיתי ממש מושלמת וכמעט לא ראו את הנמשים המעצבנים על פני. מאז ומתמיד שנאתי אותם! למרות שלא הייתי ג'ינג'ית היו לי נמשים! הם היו מרוחים תמיד על פני. למרות שכולם אמרו לי שזה יפה אני לא אהבתי אותם לפי דעתי הם מכוערים. אילו יכולתי להעלים אותם הייתי עושה זאת אך לא יכולתי. התקדמתי לעבר המראה לפני השתקפה דמות מדהימה! שיערי החום היה מדהים מכיוון שהוא היה פזור והפוני שעשיתי לפני כחצי שנה הוסיף למראה היפה שלי.
"וואו" התפלאתי אפילו מעצמי. עיני הירוקות היו בעלות ברק והן נראו בוהקות יותר מתמיד.
"מישהי לא מפסיקה להתפעל מעצמה." אמר יוני שעמד בפתח הדלת החומה המתקלפת.
"אולי תפסיק לעקוב אחרי! אתה לא מבין שאני לא רוצה אותך" סיננתי לעברו.
"לא רוצה, לא צריך. ורק שתדעי שאין לנו פגישה היום!" לפתע נזכרתי בפגישה המתוכננת להיום.
"יוני, אני מצטערת." אך הוא לא היה יכול לשמוע. הוא כבר היה מחוץ לדלת.
"שיר גבריאל, יש לך עוד חמש דקות לצילום." שמעתי מחוץ לדלת.
"טוב." אמרתי.
"יש לך בגדים על הספה  מצד ימין. תלבשי אותם ותבואי." צעקה ושמעתי את צעדיה מתרחקים. לכן לא החזרתי תשובה, לא היה טעם בכך.התפשטתי ולבשתי את הבגדים. מכנס ירוק מבד ג'ינס, מגוהץ וחולצה לבנה עם קישוטים של פרחים.