אין גלות, אין!!!

"דוגמנית על"- פרק 1

                                              "יום חדש"

קמתי בבוקר.כרגיל, אכלתי את הגזר,הארוחה שלי להיום, הלכתי לכיוון השירותים כדי שאוכל להקיא את האוכל .היום הייתי צריכה ללכת לאודישן לחברת בגדים מפורסמת. התלבשתי במהירות . לבשתי את הבגדים הכי יפים שלי, החולצה התכלת עם המחשוף, ואת המכנס ג'ינס שלימור קנתה לי ליום הולדת.
לימור היא אחותי התאומה, היא כמוני, בת 18. היא גם יפה אך פחות ממני.
לי יש יופי מיוחד. ככה כולם אומרים לי, יש לי עיניים ירוקות ושיער חום ארוך. תמיד אומרים שכשמסתכלים למישהו בעיניים יודעים איזה בן אדם הוא, אני לא חושבת שזה נכון, נכנסתי למכונים וחגרתי חגורת בטיחות.
"עומס כבד מצומת גלילות עד צומת סגולה" כך אמרה הקריינית ברדיו.
"אוי, אני אאחר לאודישן." אמרתי בקול שקט.
 כשהגעתי ראיתי כעשרים בחורות יפות מסתובבות בבגדי ים צבעוניים.
"שיר גבריאל" קראה אחת הנשים שהסתובבו שם. "לכי לחדר מספר ארבע, מחכים לך שם מאפרת ומלבישה"
"בסדר, תודה." עניתי לה בנימוס מכיוון שלא רציתי לעורר מהומות, היא לא נראתה היא הכי נחמדה. הגעתי לחדר גדול שצבעו היה ירוק בהיר.
"יש להם "סטייל" כאן" אמרתי.
"אכן יש לנו "סטייל"" הופיע משום מקום נער כבן העשרים לחייו. צבע שערו היה שחור         ועיניו כחולות כמו ים.
"ומי אתה, אם אפשר לשאול" הסתקרנתי.
"אני יוני, נעים מאוד" כרע לכבודי ברך.
"נעים גם לי,קוראים לי שיר" עניתי בעודי מסמיקה.
"אז את לאודישן?" שאל  "כדאי לך להיזהר מגילי, היא ממש פרפקציוניסטית"  המשיך
"אני לאודישן. מבטיחה שאני אזהר" אמרתי וצחקקתי.
"בואי אני אראה לך את בגדי הים ותבחרי"
"אוקי" השבתי.
***
המשך פעם באה:)
ביוש...
עפריקוצצצ'
***
עריכה 15:51...
עכשיו קיבלתי בשורה..
זה העליב אותי..
זה פגע בי..
באמת שעצוב לי..
אני לא הולכת לומר..
אבל זה מעליב..
באמת שזה מעליב כשמשקרים לך.. שמסתירים ממך דברים..
אבל לשקר אין רגלים..
אני באמת עצובה...
ואני חושבת שמי שאני מתכוונת אליה.. מבינה..
כי היא פגעה בי...
מאודדדד...