אין גלות, אין!!!

'My shadow's the only one that walks beside me
My shallow heart's the only thing that's beating
Sometimes I wish someone out there will find me
'Til then I walk alone'

הולכת לבד..
זאת מה שאני.
אני לבד.
לאף אחד לא אכפת.
רציני.

לאף אחד.
התאכזבתי מכל כך הרבה אנשים חשובים לי.
אני מתחילה לחשוב שהבעיה היא אצלי.
הכי לא הגיוני שכולם פוגעים בי.
אולי זאת אני שנפגעת TOO MUCH.
יש מצב.

לא רוצה אהבה.
לא רוצה אותו.
רוצה להיות לבד.
עדיף.
כסלו נוסעת לאיטליה בשישי.
אני באמת לא יודעת איך אני אסתדר פה לבד.
מטל התרחקתי.
גיליתי צדדים נורא מגעילים בה.
רציני לא אכפת לה ממני.
מעומר התרחקתי.
ובאמת שזה לטובה.
בתקופה הזאתי אני מתחילה להבין
מי יהיה לצידי תמיד, ומי סתם,
חברה חולפת.
גיליתי דברים נוראים על אנשים שחשבתי שאני אעשה בשבילם הכל.
אני מנסה לחפש לי חברות חדשות.
לבנתיים,
באמת שרע לי.
ואני לבד.

וחוץ מלנוי ולכסלו, לאף אחד לא אכפת.
זאת ההרגשה הכי רעה שיש,
להיות לבד.
לא באלי לצאת בשישי.
לא רוצה לראות אותו.
לא רוצה לראות אותה.
ואותה.
לא רוצה ללכת מחר לבצפר.
להיות לא מאושרת בבצפר, זה הכי רע.
אני רוצ כבר חופש.
תמיד חשבתי שהתכונה הכי רעה באדם, שהוא שונא  את עצמו, ואת האישיות או היופי שלו.
שאין לו הערכה עצמית.
לי יש הערכה עצמית.
אבל אני לא אוהבת את עצמי.
אני לא חושבת שטוב לי.
אני מרגישה רע עם מי שאני.
אני פשוט צריכה להוריד פרופיל.
להסתכל על חצי הכוס המלאה.
להסתכל על האנשים שאוהבים אותי.
שאכפת להם באמת ממני,
מהקצת אנשים האלה.

מהמעט שנותר.

אני חושבת באמת שהגיע הזמן ללכת.

ללכת לבד.

השאלה היחידה היא לאן.

יש רק מקום אחד שאני ארגיש בו טוב.

זה למעלה.

אני אחשוב על זה..

עד אז,

יהיה טוב..