אתמול בלילה עשיתי עם עצמי שיחת נפש.
חשבתי הרבה והגעתי למלא מסקנות.
וכמו שהבטחתי לטל, אני אפרסם את זה פה.
זה קשור אלי, אבל זה מתאים לכל אחד.
כל אחד רציך להרגיש במה שאנימרגישה כרגע, זאת הרגשת סיפור נהדרת.
אז הנה:
שאני לא צריכה לרדוף אחרי עומר.
אני יותר לא מדברת יותר לא שולחת הודעות ראשונה לא מצלצלת לא כלום.
אם הוא רוצה אותי הוא יודע איפה למצוא אותי
שמי שמכאיב לי ומגעיל אלי ולא מעריך אותי ופוגע בי ועוד אחרי זה אומר שאני לא בסדר,
שאני לוקחת דברים ללב, אז עדיף להתרחק.
הוא לא שווה את היחס בכלל.
שאף אחד לא שווה יותר ממני.
שאני אנושית,
יש לי חולשות
ויש לי חסרונות
אבל יש לי גם מלא יתרונות שאני צריכה לנצל.
שאני צריכה להודות של בוקר על מה שיש לי,
על הלב הרחב שלי,
על האישיות המדהימה שלי,
על המראה שלי,
על החברות שלי,
על המשפחה שלי
ושאני צריכה להתחיל כל יום בחיוך
ובתודה לאל.
שהוא ברא אותי למשפחה כזאת עם אופי כזה וחיים כאלה,
שלא חסר לי כלום ולעולם לא יחסר,
אני מקווה.
על זה שאני כל כך מיוחדת, מוזרה, כשרונית ומדהימה.
שאני יכולה להשיג כל מה שאני רק רוצה, אם אני באמת באמת ארצה בזה.
שאם אני רוצה משהו, אני צריכה להתאמץ להשיג אותו, לא לזלזל ולא כלום.
שאם אני אלך בגישה פסימית, זה רק יזיק לי, לא יוביל אותי לכלום ויגרום לי להרגיש רע עם עצמי או עם הסביבה.
לכל דבר בעולם צריך גישה אופטימית.
צריך להתחיל כל יום בהרגשת שמחה ואושר.
כל אחד צריך להיות מאושר על מה שהוא.
לא צריך להשתנות על פי החוקים של החברה.
הרי אם כולם יהיו אותו דבר, אז איפה הייחוד?!
תחיו בצורה שמחה, תהנו בכל שנייה, כי היא לא תחזור.
חבל לבזבז את המתנה המדהימה הזאת שיש לכם ביד, החיים, על בכי, על עצבות ועל באסה.
פשוט תהיו מאושרים כל עוד אתם יכולים.
בהצלחהD:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
just another girl in the world