כואב לי.
לראות את כל האנשים האלה שנכנסים לעזה.
מסכנים את החיים שלהם בשבילינו.
נכנסים למקום, שאי אפשר לדעת אם יוכלו לצאת ממנו.
אם יחזרו חיים.
לחשוב על תושבי הדרום.
שדרות, שכבר שמונה שנים מותקפת על ידי הבני זונות האלה!
קרית גת, אשקלון, אשדוד, שחיים בפחד, בחרדה.
אני יודעת שאני לא הייתי במצב שלהם.
מקווה מאוד שאני גם לא אצטרך.
אבל רק לחשוב,
שאולי זה יגיע גם לפה.
מה נעשה אז?
כל המדינה תחיה בפחד.
בזמן שאנחנו יושבים, אוכלים, שותים, רואים טלוויזיה, מתקלחים בנחת,
בחצי השני של המדינה אנשים לא יכולים לצאת מהמקלטים בגלל החרדה.
שיר שכל כך מתאים לתקופה הזאת:
רוחות מלחמה
שני בדצמבר רוחות מנשבות
מבהירות את הכתובת על הקיר
יושב וכותב לך רק כמה שורות
כל כך רחוק מהעיר
כקוראים אז באים כך היה וכך יהיה
גם בלי לדעת למה איך ומה
מותר לקוות שממש בקרוב
עוד נצעד בדרכי החכמה
רוחות מלחמה איפה התקווה
עוברות שנים ללא תשובה
נשאר לנשק את לחייך לפני שאלך
לזכור מה שהשארתי... אצלך
אל תדאגי תשמרי על הבית
אני כאן אשמור על עצמי
ערב יורד על מטע עצי זית
ואל תשכחי שאני
מוסר לקטנות נשיקות מאבבא
הכי מנשק בעולם
שתי ילדות, שתי דקות מכפר סבא
נראות לי לרגע כמותן
(רימון!)
בתוך היום יום שדורך ומועך
לא ברור מה בעצם חשוב
יותר מהכל מתפלל שאני אתברך
ואראה אותך שוב
רוחות מלחמה איפה התקווה
עוברות שנים ללא תשובה
דברים שרציתי לומר לך
עכשיו אני שר לך
בפעם הראשונה
רוחות מלחמה ואין שום תקווה
קנה אדמת המריבה
נשאר לנשק את לחייך,
לפני שאלך
לזכור מה שהשארתי... השארתי אצלך
***
אחת התקופות היותר מבולבלות שחוויתי.
מכל הבחינות!
ולכל תושבי הדרום,
יהיה בסדר בסופו של דבר.
אני מוסרת לכם את תפילתי!
יום טוב ושבוע טוב לכולם!
♥