מצד אחד אני יכולה לדבר איתו,
לשתף אותו,
אבל אני יודעת שזה לא ישפיע על כלום.
מצד שני אני יכולה לדבר איתה.
להגיד לה שתשמור עליו בזמן שאני לא יכולה לעשות כלום.
מצד שלישי אני יכולה לדבר איתן,
שיעזרו לי לעזור לו למרותש אני יודעת שהוא לא יסכים לקבל את העזרה שלי.
מצד רביעי אני יכולה פשוט לשבת בצד,
לחכות שמישהו יתעורר לעשות משהו,
הרי אני לא יכולה לפתור לכולם את הבעיות
למרות שהוא הבנאדם הכי משמעותי בחיים שלי.
אם יקרה לו משהו אני לא יודעת מה אני אעשה לעצמי.
ברגע שהוא סיפר לי,
אני שותפה.
ואם יקרה לו משהו זה באשמתי.
זאת אומרת גם אשמתי.
***
חוצמזה אני דווקא מאושרת.
אני מתה על גשם.
למרות שאני מתה גם על שמש.
גשם עושה לי תחושה טובה.
אני אוהבת שהכל רטוב.
להסתובב עם נעלי בית של מיקי מאוס.
לא לצאת מהבית כל היום.
להנות מהשלווה.
לראות טלוויזיה.
פשוט להרגע.
***
ויש גם אותו.
כל פעם הוא גורם לי לחייך מחדש.
עם היציאות המפגרות שלו.
עם השטויות שלו.
אני מאושרת כשאני מדברת איתו.
***
חשובים לי:
הוא.
טלוש.
כסלו.
אמא.
אופיר.
הילד הזה!
שחר.
בלעדיכם אני כלום!
***
החלטתי שאני מוותרת עליו.
על י'.
(רק טל יודעת על מה אני מדברת אבל לא חשוב)
הוא לא שווה אותי.
הוא לא מספיק טוב בשבילי.
חוצמזה אני אפילו לא מכירה אותו.
ויש לי הרגשה שאני גם לא רוצה.
הוא יפה.
הוא חתיך.
קצת נמוך.
אבל יש לי מין הרגשה כזאת שלא יצא מזה כלום.
אז למה סתם להתעמק בו?
***
נר חמישי:)
סוף שבוע נפלא!!!!!
♥